"שניידר": ניתוח נוירוכירורגי מורכב הפסיק פרכוסי אפילפסיה בפעוטה

המיספרוטומיה, ניתוח נוירוכירורגי מורכב ויוצא דופן, בוצע במרכז שניידר לרפואת ילדים בילדה בת שנתיים וחצי שסבלה מאפילפסיה. כיום, מספר חודשים מאז הניתוח, נפסקו כליל פרכוסי האפילפסיה, הפעוטה נמצאת בשיקום ומצבה טוב.

הפעוטה סבלה מ-Sturge–Weber syndrome, שבה אנגיומה מוחית תוקפת במקרים רבים בעיקר המיספרה אחת וכתוצאה מכך נגרמים פרכוסים מהמיספרה זו. לעתים מדובר בפרכוסים קשים. אם אינם מופסקים, הפרכוסים עלולים לגרום לשיתוק צד אחד של הגוף ולהידרדרות קוגניטיבית קשה.

"בשל המעורבות הנרחבת, בדרך כלל של רוב ההמיספרה, כריתה של הממצא בחלק מהמקרים אינה אפשרית ולכן הניתוח המוצע הוא ניתוח ניתוק, במקרה הזה - המיספרוטומיה", מסביר ד"ר עידו בן צבי, נוירוכירורג בכיר ומנהל תחום ניתוחי האפילפסיה במרכז שניידר לרפואת ילדים, שערך את הניתוח.

לדברי ד"ר בן צבי, "ניתוחי אפילפסיה הם הניתוחים המורכבים ביותר בשל מעורבות כלל האנטומיה העמוקה בהמיספרה. בניגוד לעבר, אנו לא מבצעים המיספרקטומיה, כלומר כריתה של ההמיספרה, אלא מנתקים את כל האזורים של הממשק בין שני צדדי המוח. לניתוח זה יש שתי השלכות מרכזיות, האחת היא החמרה זמנית בחולשת צד (הילדים המנותחים בניתוח זה סובלים מחולשת צד בשל הפרכוסים התכופים). השנייה היא המיאנופסיה, שאיננה חולפת, אך אנחנו, בהסכמת המשפחה כמובן, בוחרים בה על פני ההשלכות הקשות של הפרכוסים".

ד"ר בן צבי מציין עוד כי מדובר במחלה שאיננה ניתנת לשליטה באמצעות תרופות ושהפרוגנוזה מניתוחים אלה בדרך כלל מצוינת, עם סיכוי של מעל ל-80% להפסקת הפרכוסים כליל. עוד אמר כי  אחוז הסיבוכים ארוכי הטווח בניתוחי הילדים נמוך מאוד.

הפעוטה בת השנתיים וחצי נולדה בלידה רגילה ללא מומים מולדים, לאחר בדיקות גנטיות תקינות במהלך ההריון. כבר כתינוקת ניכרה אצלה חולשה בולטת בצד שמאל של הגוף, אבל הוריה לא ייחסו לכך חשיבות גדולה. בגיל ארבעה חודשים החלו פרכוסים ביד שמאל שהמשיכו לכל הצד השמאלי של הגוף, עד לשיתוק מוחלט של הצד השמאלי והתחלת פרכוסים בצד הימני. לאחר סדרה של בדיקות, הפעוטה אובחנה עם אפילפסיה.

מצבה של הפעוטה הידרדר. היא נכנסה ויצאה מאשפוזים תדיר, אך מספר הפרכוסים וחומרתם רק עלו. במרכז שניידר לרפואת ילדים נעשתה הערכה שרק ניתוח שלא נעשה רבות במבוגרים בארץ ובילדים יהיה הראשון מסוגו עשוי להוריד את מספר הפרכוסים ותדירותם.

הוריה של הפעוטה קיבלו הסבר על ההליך והניתוח נערך לפני כחצי שנה. משך הניתוח היה שש שעות וימים ספורים לאחריו כבר ניכר שיפור במצבה של הילדה והפרכוסים פסקו לחלוטין. לחיזוק האפקט הניתוחי נמשך הטיפול התרופתי, שיופסק בהדרגה. בימים אלה עוברת הילדה שיקום בבית לוינשטיין כדי לשפר את המוטוריקה ואת הקוגניציה שנפגעו בגלל הפרכוסים הרבים.