היפוקמפוס

ההיפוקמפוס (בלועזית: Hippocampus) הוא חלק מן המוח, הממוקם בתוך האונה הרקתית (האונה הצדדית הסמוכה לעצם הרקה). לבני אדם יש שני היפוקמפוסים, אחד בכל צד של המוח. ההיפוקמפוס הוא חלק מהמערכת הלימבית ויש לו תפקיד בזיכרון וניווט. השם היפוקמפוס ניתן לו משום הדמיון שיש לו כביכול לסוסון ים שוכב (ביוונית: היפוקמפוס).

להיפוקמפוס תפקיד חשוב ביצירת זכרונות חדשים. במחקר שנערך בשנת 2000, התגלה כי למוליך העצבי אצטילכולין חשיבות בהתפתחות מחלת האלצהיימר, שהיא הפרעה הרסנית, המשפיעה על אוכלוסייה מבוגרת על ידי פגיעה בזיכרון ובתפקודים קוגניטיביים אחרים. נוירונים (תאי-עצב) במוח הקדמי, המייצרים אצטילכולין נוטים להדרדר בקרב חולי אצלהיימר, אשר כתוצאה מכך סובלים ממחסור במוליך העצבי. ככל שמיוצר פחות אצטילכולין, כך אבדן הזיכרון בקרב החולים גדול יותר. נזק להיפוקמפוס יכול להיווצר גם כתוצאה ממחסור בחמצן (אנוקסיה) וכן במקרי אנצפליטיס.

תפקיד ההיפוקמפוס בזיכרון

פסיכולוגים וכן מדעני-מוח חלוקים ביניהם בנוגע לתפקידו של ההיפוקמפוס, אולם ישנה הסכמה כללית כי יש לו תפקיד חיוני ביצירת זכרונות חדשים של חוויה של אירועים אישיים. לדעת חוקרים מסוימים, ההיפוקמפוס הוא חלק ממערכת זיכרון גדולה של האונה הצידית, האחראי על זיכרון דקלרטיבי (זיכרון הצהרתי, זכרונות אשר ניתן להביעם בצורה מילולית מפורשת – לרבות, למשל, זיכרון עובדות בנוסף לזיכרון אירועי).

להמשך הכתבה בויקיפדיה