חדשות

הנוירולוגים מזהירים מ"צוואר בקבוק" באבחון מחלות נוירולוגיות

עם החזרה לשגרה בבתי החולים, יו"ר האיגוד הנוירולוגי מתריע על עומס ותורים ארוכים לאבחונים נוירולוגיים בבדיקות EMG ,EEG, דופלר עורקי צווארי ובדיקות דימות מוח מתקדמות

בדיקת EEG בילדה. צילום: By vasara/ shutterstock

לקראת מינויו של שר הבריאות בממשלה החדשה אמר הבוקר (ג') יו"ר האיגוד הנוירולוגי, פרופ' דוד טנה כי "לפתחו של שר הבריאות הבא מוטלת האחריות להביא תקציבים ראויים ולהשקיע משמעותית בתכניות יישומיות שיקשרו את תשתיות רפואת המוח בישראל עם המאה ה-21, כיוון שבמצב הנוכחי ובכלים העומדים עתה לרשות מערכת הבריאות, ספק אם ניתן יהיה להצליח בצמצום הנזקים בתחלואת המוח".

עם החזרה לשגרה בבתי החולים רואים כבר כיצד מתמלאות המחלקות הנוירולוגיות מחדש ומתחדשת הפעילות במכוני החוץ, העוסקים בתחלואת המוח, דיווחו הבוקר בכירים באיגוד.

פרופ' דוד טנה, יו"ר איגוד הנוירולוגיה. "מגיפת הקורונה חידדה את הצורך בחיזוק מערך רפואת המוח בישראל". צילום: כפיר סיון

"במקרים החריפים, מרבית החולים פונים שוב לחדרי המיון, ולכן מחלקות האשפוז הנוירולוגי מתמלאות ביתר שאת. עם זאת, עדיין יש חולים שחוששים להגיע לבתי החולים, למכוני האבחון ולמרפאות. לחלקם אנו ממשיכים לספק שירות טלפוני ותמיכה מרחוק. בכל אופן, היקף החולים, המתאמים תורים ומגיעים לבתי החולים הולך וגדל משבוע לשבוע. אחרי תקופה ארוכה של דאגה מכך שמצבם הנוירולוגי של מטופלינו מחמיר מבלי שנוכל לסייע. אני עדה כעת לתחושת התרגשות בקרב הצוותים במחלקה בשל החזרה לשגרת העשייה", סיפרה ד"ר דנה אקשטיין, חברת האיגוד הנוירולוגי ומנהלת המחלקה לנוירולוגיה ב"הדסה".

פרופ' טנה הוסיף: "תחלואת המוח ומערכת העצבים ההיקפית מקיפה מאות מוגבלויות תפקודיות ומנטליות. החל משבץ מוחי, דרך דמנציה ומיגרנות ועד פרקינסון, אפילפסיה, טרשת נפוצה ניוון שרירים ועוד. בחודשיים האחרונים סימנו צומת דרכים קשה בתחום הזה. דיווחנו על ירידה של כ- 40% בהגעה לבתי החולים במהירות, במקרי שבץ מוחי חד.

"אנו יודעים שבתחלואות המוח האחרות חלה ירידה דרמטית באשפוזים, באבחונים של חולים חדשים וברצף הטיפולים שנועדו לצמצם בנכות ולשם שיפור איכות חיים והצלת חיים".

צוואר הבקבוק של האבחונים על ידי הרופאים הנוירולוגים הוא עתה בבדיקות  EMG ,EEG, דופלר עורקי צווארי ובדיקות דימות מוח מתקדמות.

פרופ' טנה שיגר באפריל למנכ"ל משרד הבריאות מתווה לחזרה בשגרה, בו הדגיש את החובה לחזק בעזרת תכנית לאומית סדורה את מערך הטיפול הרפואי בתחלואת המוח בארץ, שמקיפה כמעט 1.5 מיליון בני אדם.

בין היתר, ציין פרופ' טנה, הירידה בהיקפי ההגעה לבתי החולים במקרים של שבץ מוחי קל או בינוני מגדילה את הסיכון לאירועים חוזרים חמורים יותר עם נזקים תמידיים, וכך גם באירועי החמרה של תחלואות מוח אחרות. שימוש בטלה-רפואה איננו מהווה מענה לאבחונים וטיפולים רבים.

"דחיית אבחונים ובדיקות משמעה אי אבחון בזמן של תחלואה ודחיית טיפולים, על כל המשתמע מכך", הדגיש טנה. "כעת הצפי הוא לאי ספיקה של המערכת, לתורים ארוכים מדי ולהחמרה בתחלואות השונות.

"סוגיית היעדר התשתית הרפואית המספקת היא הקרב אליו יצאנו, הרופאים, בשנתיים האחרונות, בין היתר משל מחסור גדול ברופאים נוירולוגים בתחומים ספציפיים שונים, מחסור חמור במיטות אשפוז וחסר חריף בתשתיות אמבולטוריות לרפואת המוח. חולים מבוגרים ובעלי מחלות רקע שנמצאים כעת בסיכון לתחלואה קשה של קורונה הם אלה שעל פי רוב גם לוקים או נמצאים בסיכון גבוה לתחלואת מוח", הזהיר פרופ' טנה.

עוד הדגיש טנה כי "מגיפת הקורונה חידדה את הצורך בחיזוק מערך רפואת המוח בישראל, בין היתר על רקע הנזקים שהנגיף הזה חולל בהיבטים הנוירולוגיים: אובדן חוש הריח, פגיעה ביכולות קוגניטיביות בין השאר פגיעה בזיכרון, במיקוד, בהבנה וכן תופעות הלוואי של קרישיות יתר".

נושאים קשורים:  איגוד הנוירולוגיה,  פרופ' דוד טנה,  קורונה,  חדשות,  בדיקות נוירולוגיות
תגובות