סולמות לדירוג סיכון משמשים יותר ויותר ככלי להערכת הסיכון ולתוצאות קליניות במגוון מתארים. מחקר שהתפרסם ב-28 ביוני באתר כתב העת Neurology, השווה את יכולת ניבוי תוצאות שבץ איסכמי חריף על ידי רופאים ועל ידי סולם דירוג סיכון (iScore).
עוד בעניין דומה
במחקר נתבקשו 111 רופאים המתמחים בטיפול בשבץ חריף לנבא את הסתברות תוצאות חמישה תרחישי שבץ מוחי איסכמי. תחזיות הרופאים הושוו לתוצאות שהתרחשו בפועל ב-1,415 מקרים שנבחרו מבין 12,000 מקרי שבץ שאושפזו ב-12 מרכזי טיפול בשבץ כמייצגים את עשרת ההסתמנויות הקליניות השכיחות ביותר.
הרופאים דייקו רק ב-16.9% מבין 1,661 תחזיותיהם לגבי התוצאה העיקרית (תמותה או נכות [ציון Rankin מותאם ≥ 3] בשחרור); ב-46.9% מתחזיותיהם לגבי תמותה ב-30 יום וב-33.1% מתחזיותיהם לגבי תמותה או העברה למוסד סיעודי בשחרור.
לעומת זאת, 90% מאומדני iScore נמצאו בתוך רווח בר-הסמך בן 95% של התוצאות שנצפו.
כמעט מחצית (53) מהמשתתפים לא הצליחו לנבא במדויק את הסתברות התוצאה העיקרית (תמותה או נכות [ציון Rankin מותאם ≥ 3] בשחרור בתוך רווח בר-הסמך של 95%) או אפילו באחד מחמשת התרחישים. רק רופא אחד הצליח לנבא נכונה את התוצאה בארבעה מקרים מבין החמישה ואף לא אחד מהרופאים הצליח לנבא נכונה את התוצאה בכל חמשת המקרים.
נוכחות מאפייני חולה שנמצאו במחקרים קודמים כקשורים לתוצאה גרועה (ציון Rankin ≥ 3 או מוות), כולל גיל מתקדם, ציון שבץ NIH גבוה ושבץ לא-לקונרי נלוו לתחזיות מדויקות יותר מצד הרופאים לגבי תמותה לאחר 30 יום (יחס צולב [odds ratio] 2.40, רווח בר-סמך של 95% 1.57-3.67) ולמגמת שיפור בדיוק תחזיות תמותה או נכות בשחרור (1.85, 0.99-3.46).
על אף התוצאות המרשימות נמנעים החוקרים מקביעה נחרצת ומסתפקים בקביעה שהשימוש בכלי ניבוי תקפים מחקרית יכול להיות עדיף על ניבוי עצמאי על ידי הרופא.