מאז טבח השבעה באוקטובר חלה עלייה של 20% בשיעור המקרים של דימום מוחי בישראל - כך עולה ממחקר שנערך במרכזים רפואיים ברחבי הארץ, בהם רמב"ם בחיפה, רבין בפתח תקווה, שמיר-אסף הרופא בראשל"צ, הדסה בירושלים, זיו בצפת והלל יפה בחדרה.
עוד בעניין דומה
במחקר נותחו נתונים של 348 מטופלים שאושפזו בשל דימום מוחי בשלושת החודשים לאחר המתקפה והושוו לנתוני מטופלים שסבלו מדימום מוחי בשלושת החודשים המקבילים בשנה קודם לכן. החוקרים משערים כי הגורם לעלייה בדימומים מוחיים נובעת מהחשיפה לזוועות של השבעה באוקטובר. על המחקר דיווח הבוקר (א') רון קריסי ב-ynet.
את המחקר הובילה ד"ר אסטל סאימן, נוירולוגית בכירה ומנהלת מחלקת נוירולוגיה-שבץ ברמב"ם, בשיתוף פרופ' רונן לקר, יו"ר החברה הישראלית לשבץ מוחי ומנהל היחידה לשבץ מוחי במרכז הרפואי הדסה עין כרם וד"ר נעים סמעאן, מנהל היחידה לשבץ מוחי במרכז הרפואי זיו. המחקר יוצג בכנס הקרוב של החברה לשבץ מוחי (האיגוד הנוירולוגי) שאמור היה להתקיים בחודש שעבר אך נדחה בעקבות האירועים.
ד"ר אסטל סאימן, מנהלת מחלקת נוירולוגיה ב' - שבץ ותחום השבץ המוחי,
המערך הנוירולוגי ברמב"ם. צילום: דוברות ביה"ח
המשתתפים בשתי הקבוצות היו בעלי מאפיינים דומים של גיל, מין ומחלות רקע והחוקרים השוו את נתוני הרקע הרפואי, חומרת הדימום, הגעה לטיפול נמרץ, סיבוכים אחרי האשפוז, הפגיעה והנזקים הנוירולוגיים שנותרו שלושה חודשים לאחר הדימום.
הממצאים העלו כי העלייה המשמעותית ביותר במקרי הדימום המוחי נצפתה בחודש הראשון למלחמה, עם 56 אירועים לעומת 40 הצפויים, בהתחשב בגידול האוכלוסיה.
"קבוצת המחקר סבלה מיותר סיבוכים רפואיים, שיעור גבוה יותר של אשפוזים בטיפול נמרץ (55% לעומת 43.6%), שימוש מוגבר בטיפולים מתקדמים להפחתת לחץ תוך-גולגלתי (10.4% לעומת 2.6%) ומעלייה בשיעור התקפים אפילפטיים הנגרמים כתוצאה ישירה מפגיעה מוחית (10.6% לעומת 1.9%)", ציינה ד"ר סאימן.
לדבריה, "לא ניתן היה לייחס את העלייה במקרי הדימום המוחי לשינוי בנטילת תרופות בגלל פינוי מהבית, לשינוי במעקב הרפואי או לחוסר התמדה בטיפול" וכי "החולים העידו שצפו בהרבה מאוד סרטונים קשים שהשפיעו עליהם עמוקות. גם בני משפחותיהם העידו על כך שהפצירו בהם להפסיק את הצפייה בהם".
ד"ר סאימן ציינה כי העלייה המובהקת של המקרים לא מיוחסת רק לאוכלוסיה שהיתה מעורבת ישירות באלימות הקשה באירועי השבעה באוקטובר.
פרופ' לקר מסר לדוקטורס אונלי כי ההשערה שהחשיפה לאירועים הסטרסוגניים היא הגורם לעלייה במספר המקרים תיבדק במחקר המשך, שאליו יצטרפו נתונים ממרכזים רפואיים נוספים בארץ. "לאחר ההתייחסות לאוכלוסיה הכללית, אנו נמשיך ונבדוק האם עלייה במקרים חלה גם בימים בהם רמת הסטרס היתה גבוהה יותר, למשל בשל ירי טילים או בעת בשורות רעות לגבי החטופים וכן נבדוק קורלציה בין ההיארעות לאזורים השונים שבהם היה ירי טילים ממוקד".
לדברי פרופ' לקר, "התפיסה בציבור היא שהחשיפה לסרטונים הקשים והסטרס הנפשי המשמעותי של אירועי המלחמה מובילים בעיקר לתחלואה פסיכיאטרית וגורמים לחרדה, PTSD ודיכאון, אך לרמות גבוהות של מתח וסטרס עלולה להיות גם השפעה גופנית ולא רק נפשית וייתכן שגרמו להיווצרות של דימומים מוחיים בקרב אוכלוסיות בסיכון".
הוא קרא לחולים להימנע מחשיפה לגורמי מתח ולהקפיד על נטילת תרופות במועד. לרופאים קרא לנטר את גורמי הסיכון ובעיקר כשמטפלים בעקורים ובמפונים להקפיד על איזון לחץ דם מיטבי. "חשוב ומהותי להעלות את המודעות הציבורית לסיכונים הכרוכים בכך, כדי שהציבור יישמר מחשיפה לתכנים קשים היכולים להוות טריגר לאירועים רפואיים מסכני חיים".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
