בשבוע שעבר התבשרו תושבי הצפון על קליטתם של שני מצנתרים חדשים ליחידת המוח בבית חולים רמב"ם, שיסייעו לטיפול מהיר במקרי שבץ מוחי. זאת, בהמשך לדו"ח מבקר המדינה, שמצא מחסור במצנתרי מוח בכל הארץ ובמיוחד בפריפריה, המשפיע על טיפול לקוי בחולי שבץ ומוביל פעמים רבות לנכות קשה ואף למוות.
לפני כשנה השיקו הארגון האירופאי לשבץ מוחי (ESO) והברית האירופית לשבץ מוחי (SAFE) את תכנית הפעולה האירופאית לטיפול בשבץ מוחי, שכוללת סדרת צעדים מבוססי ראיות, במטרה לשפר במידה דרמטית את סטנדרט הטיפול בשבץ מוחי באירופה. התכנית קובעת סטנדרט מינימלי למניעה ראשונית, מתן טיפול לפני ההגעה לבית חולים, בעת האשפוז האקוטי בבית החולים, בתקופת השיקום ובחיים שלאחר שבץ מוחי, כולל מניעת שבץ שניוני.
יישום סטנדרטים בסיסיים אלה באופן מלא היה מוריד באופן משמעותי את היארעות שבץ המוח ומשנה את חייהם של הלוקים בשבץ מוחי. אולם בישראל, לפי דו"ח מבקר המדינה בנושא שבץ מוחי מיולי האחרון, המצב רחוק מלהיות מספק.
נכון ל-2021, פחות מ-25% מאלה שהגיעו לבי"ח בכל דרך קיבלו טיפול מציל חיים בשבץ מוחי איסכמי לפתיחת חסימת כלי הדם במוח כתוצאה מקריש. המצב לא חייב להישאר כך. כאשר מטפלים במהירות וכראוי, אפילו אנשים עם שבץ מוחי חמור יכולים לשרוד ולתפקד
התוצאה של שבץ מוחי בארץ תהיה אחת מאלו: מוות או נכות לכל החיים ותהליך שיקום ארוך ומפרך. עלויות הטיפול של מערכת הבריאות והרווחה בטיפול בחולי שבץ מוחי עומדת, על פי הדו"ח, על 2.3 מיליארד שקל בשנה. לשבץ המוחי יש השלכות לא רק על הלוקה בו אלא לכל מערכת הטיפול המשפחתית התומכת.
הדו"ח מתאר כי נכון לשנת 2021, פחות מ-25% מאלה שהגיעו לבית החולים בכל דרך קיבלו טיפול מציל חיים בשבץ מוחי איסכמי, לפתיחת חסימת כלי הדם במוח כתוצאה מקריש. המצב לא חייב להישאר כך. כאשר מטפלים במהירות וכראוי, אפילו אנשים עם שבץ מוחי חמור ביותר יכולים לשרוד ולתפקד. בכל דקה שעוברת הנזק המוחי גדל באופן אקספוננציאלי. זוהי למעשה "שרשרת אספקה" למתן טיפול יעיל, המקבילה למרוץ השליחים החשוב ביותר לבריאות האדם. כשכל שליח בריצה הזו סובל בצורה כזו או אחרת, הטיפול הכולל משתבש, והתוצאות הרות אסון.
המלחמה גרמה למערכת הבריאות להפנות משאבים בעיקר לבריאות הנפש והצורך במתן מענה לשבץ המוח בפרט נדחק מסדר היום הבריאותי. אולם, במיוחד בתקופת מלחמה, כשעלות הטיפול והשיקום ארוך הטווח של נפגע שבץ עומדת על מיליארדים רק למערכת הבריאות ומיליארדים נוספים למערך הרווחה והביטוח הלאומי, יש להפנות משאבים להקמת תכנית לאומית למניעת שבץ מוחי ראשוני ושניונית. תכנית כזו צריכה לכלול יעדים לשמירה על אורח חיים בריא, ניהול מערך של בדיקות תקופתיות בקהילה, מעקב אחרי גורמי הסיכון לשבץ המוחי כלחץ דם, רמת שומנים בדם, רמת סוכר וטיפול בפרפור פרוזדורים לבבי, מניעת השמנה וכיו"ב.
שבץ מוחי הוא מצב חירום רפואי והתגובה אליו צריכה להיות בהתאם – מיידית, כוללת ונגישה לכל תושבי המדינה, ללא קשר למיקומם הגיאוגרפי. אם לא נפעל עכשיו ולא נעדכן וניישם את התכנית הלאומית במלואה, נמשיך לאבד חיי אדם בשל כשלים שניתן למנוע
בנוסף, קיימות טכנולוגיות לאבחון וזיהוי הפרעות קצב לב לצורך מניעה של שבץ מוחי שמקורו בפרפור פרוזדורים וטיפולים תרופתיים כגון נוגדי קרישה, אך הנגישות לחלקם במסגרת הציבורית אינה מספקת. יש צורך דחוף בתוספת כוח אדם נוירולוגי מיומן בטיפול בשבץ מוח ומצנתרי מוח, מקצועות הבריאות ותוספת מיטות שיקום ברחבי הארץ, בעיקר בפריפריה כדי להבטיח איכות חיים לחיים שניצלו.
דו"ח מבקר המדינה צריך לשמש קריאת השכמה עבור מערכת הבריאות. על המדינה להפסיק עם ההצהרות ולהתחיל לפעול במהירות וביעילות בטיפול ובמניעה. שבץ מוחי הוא מצב חירום רפואי, והתגובה אליו צריכה להיות בהתאם – מיידית, כוללת ונגישה לכל תושבי המדינה, ללא קשר למיקומם הגיאוגרפי. אם לא נתחיל לפעול עכשיו ולא נעדכן וניישם את התכנית הלאומית במלואה, נמשיך לאבד חיי אדם יקרים בשל כשלים שניתן למנוע. עכשיו הוא הזמן למעשים.
הכותב הוא פרופ' נתן בורנשטיין, יו"ר עמותת נאמן לנפגעי אירוע מוחי, מנהל מערך המוח במרכז הרפואי שערי צדק. המאמר נכתב בשיתוף עם פנינה רוזנצויג, מנכ"לית עמותת נאמן לנפגעי אירוע מוחי
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
