בימים אלו מתקיים ניסוי ראשון בבני אדם שבודק את ההשפעה של rDBS על השמנת יתר. הניסוי מתבסס על עדויות פרה-קליניות מבטיחות. בהתחשב בעלויות הגבוהות של rDBS, כדאי לדעת מה הרף הנדרש להצלחה לצורך הערכת יחס עלות-תועלת בהשוואה לניתוח קיצור קיבה לפרוסקופי בשיטת Roux-en-Yי(LRYGB). המאמר שפורסם בכתב העת Obesity מנסה לענות על הסוגיה.
עוד בעניין דומה
החוקרים במאמר אספו מידע על יעילות ובטיחות של LRYGB ועל בטיחות של rDBS באינדיקציות ידועות באמצעות סקירת ספרות. הסף להצלחה הוגדר כהפחתה מינימלית במדד מסת הגוף (BMI-Body Mass Index). עלויות הטיפול חושבו באמצעות נתונים מ-Medicare national.
החוקרים מצאו כי ניתוח LRYGB הביא להפחתה ממוצעת של 13.75 ק"ג למטר רבוע ב-BMI. בהתבסס על אירועים חריגים וסיבוכים, LRYGB הביא למצב בריאותי מועדף פחות (עלות-תועלת כללית לאירוע חריג של 0.96 [0.02] מאשר rDBS (0.98 [0.01]), אבל LRYGB עלה משמעותית פחות מאשר rDBS (14,336 דולרים [6,410 דולרים] לעומת 29,951 דולרים [4,490 דולרים], p<0.0001). לכן, על מנת ש-rDBS יהיה משתלם מבחינת יחס עלות-תועלת בהשוואה ל-LRYGB, רף ההצלחה הדרוש הוא הפחתה ב-BMI של בין 13.7 ל-15.2 ק"ג למטר רבוע.
מסקנת החוקרים הייתה כי המחקר הראה מה הוא רף היעילות המקדים הנדרש מ-rDBS על מנת שהליך זה יהיה משתלם מבחינת עלות-תועלת כטיפול להשמנת יתר חמורה. עם זאת, דרושות תוצאות ממחקרים מבוקרים עם הקצאה אקראית על מנת לדעת עוד בנושא. האנליזה שעשו החוקרים מאפשרת להסביר את ההשפעה הכלכלית של טיפול בהשמנת יתר באמצעות rDBS לאור תוצאות מחקרים שמתנהלים כיום. החוקרים מציעים רף הצלחה בר-השגה כדי להגיע ליחס עלות-תועלת משתלם.
מקור: