התפקיד העיקרי של נוגדנים מסוג IgA על גבי שטח פני המוקוזה הוא קשירה של אטיגנים של מזהמים על מנת לווסת את השגשוג של חיידקי מעי ואת הקשירה שלהם לאפיתל המעי. שליש מאלו הסובלים מחסר בנוגדנים מסוג IgAי(IgA Deficiency - IgAD) סובלים מזיהומים חוזרים במוקוזות של הגוף, כנראה בשל שינויים במיקרוביוטה. החוקרים ניסו לבחון את ההשפעה של IgAD ושל סטטוס IgA-autoantibody על תרכובת ותפקוד של המיקרוביוטה של מערכת העיכול.
עוד בעניין דומה
במחקר שתוצאותיו התפרסמו החוקרים ביצעו ניתוח מזווג ומאוזן, על פי אורח חיים, על מנת לבחון את ההשפעות של IgA על ההרכב והתפקוד של המיקרוביוטה. את הנתונים הפיקו מדגימות צואה מפרטים בריאים עם IgAD ו-IgA תקין (n=100). החוקרים וידאו כי יש 32 מטופלים עם IgAD במחקר, ובקשו לבחון את ההשפעה של נוגדנים עצמיים עבור IgA על תפקוד ושגשוג מיקרוביוטה של המעי.
תוצאות המחקר הדגימו כי אצל נבדקים עם חסר ב-IgA יש פחות מגוון של חיידקים במעי, ויש יותר מיני חיידקים עמידים ופתוגניים. שינויים אלו כללו עמידות לתרופות, עמידות לפפטידים אנטימיקרוביאליים, גורמים וירולנטיים, ומערכות הפרשה מסוג III ו-IV. שינויים אלו יוחסו בעיקר ל-E.Coli, אך לא נמצא קשור לזן מסויים של E.Coli. ממצאים אלו היו בולטים במיוחד בקרב אנשים עם IgAD בשילוב עם IgA-Specific ונוגדנים עצמיים כנגד IgA.
מסקנת החוקרים הייתה כי אנשים עם חסר ב-IgA נמצאו עם שגשוג של המיקרוביוטה מסוגים כאלו המעוררים תגובה דלקתית. משום כך ניתן לשער כי מצב זה גם יפחית את ההתנגדות של מחסום המעי. ממצא זה מודגש בייחוד עבור אלו עם IgAD עם נוגדנים עצמאיים מסוג IgA. משום כך ישנה חשיבות לזהות את אותם המטופלים עם נוגדנים מסוג IgA לאנטיגנים עצמיים, ו-IgAD, בשל הסיכון המוגבר שלהם לתופעות נוספות בצינור העיכול.
מקור: