שרשרת הכשלים לאורך כל שלבי ההתמודדות עם נגיף הקורונה נובעת מהיעדר שיתוף פעולה עם מומחים ממערך המעבדות הרפואיות ומהדרתם מתהליך קבלת ההחלטות, כך טוענת יו"ר הסתדרות הביוכימאים, מיקרוביולוגים ועובדי המעבדות, אסתר אדמון, במכתב ששיגרה בסוף השבוע למנכ"ל משרד הבריאות עם העתקים לראש הממשלה ולשר הבריאות.
עוד בעניין דומה
בין שרשרת הכשלים שנחשפו בסוף השבוע שעבר: סדרה של תוצאות שגויות שנמצאו בבדיקות מעבדה שפוענחו במעבדת מכון ויצמן ברחובות.
במכתב ציינה אדמון: "אין כבר עוררין על חשיבות בדיקות המעבדה -המולקולריות והסרולוגיות, לאבחון הידבקות בנגיף הקרונה, בניטור מקרי תחלואה ובמעקב אחרי ההחלמה כדי לאמוד את כל המדדים הרפואיים והאפידמולוגיים הנחוצים למלחמה במגיפה COVID-19.
"עובדי המעבדות הרפואיות ובריאות הציבור נמצאים כל השנה בחזית המאבק בהתפרצויות של מחלות. פעמים רבות בעבר, תוצאות מעבדה הצליחו לאתר מוקדי התפרצות, לאמוד היקפים ולסייע בנקיטת הצעדים הנחוצים, בהתאם ובהתבסס על ידע מהימן, מקצועי ומדויק, עד לרמה המולקולרית. לא כך הפעם - באירוע הקורונה.
"היעדר שיתוף פעולה עם המומחים במעבדות והדרתם מתהליך קבלת ההחלטות ותכנון מערך ההתמודדות עם הנגיף, גרם לשרשרת כשלים בכל השלבים בתהליך ביצוע הבדיקה, החל משלב הדיגום ועד שלב הדיווח", כותבת אדמון.
הדרה של נציגי מערך המעבדות בצוות מקבלי ההחלטות
אדמון מצביעה על הכשלים העיקריים עד כה: נוצר נתק תקשורתי בין מקבלי ההחלטות במשרד הבריאות והנהגת המדינה לבין נציגי המקצוע. אין נוכחות של נציג מקצועי ממערך המעבדות בצוות מקבלי ההחלטות. "להבנתנו ולפי מיטב ידיעתנו", היא מציינת, "מי שאמורה לייצג את המעבדות סביב שולחן קבלת ההחלטות, שנחשבת שלא בצדק, כיועצת הבכירה לנושא המעבדות משבר הקורונה, איננה שייכת כלל לסגל הבכיר הפעיל כיום במעבדות הרפואיות בארץ".
לדבריה, משרד הבריאות לא מצא לנכון לקיים דיונים ולהיעזר ב"מועצה למעבדות רפואיות" או ב"פורום מנהלי מעבדות הבקטריולוגיה" בגיבוש תכנית במאבק במגיפת הקורונה. כמו כן, לא הסתייע במועצת המעבדות כדי לבחון סוגיות מערכתיות, רוחביות ומקצועיות, כפי שגם דו"ח מבקר המדינה בעבר הנחה ודרש.
לטענת אדמון, בוזבז זמן יקר מדי בכל הנוגע להיערכות המעבדות ועד מתן ההוראה להרחיב את אישורי המעבדות הרפואיות לביצוע הבדיקות לאבחון נגיף הקורונה. זמן ממושך נעשתה ריכוזיות בביצוע הבדיקות רק במעבדת הייחוס ב"שיבא".
עוד היא טוענת כי אין יוזמה עצמית, לא-מערכתית, של מנהלי המעבדות ועובדים בשטח, כדי להכין מערך לביצוע בדיקות אבחון. כתוצאה מכך נאלצו העובדים, בשלבים הראשונים של ההתפרצות לעבוד עם נגיף חי, ללא ציוד מיגון מתאים. בנוסף, התהווה חוסר ידע בניהול שוטף של המלאים במעבדות והיעדר ראייה רוחבית לאספקה שוטפת של הריאגנטים - מה שגרם למדינת ישראל להאטה של כשבועיים בביצוע הבדיקות.
המערך הפרימיטיבי גרם לפסילת אלפי דגימות
כשל אחר שעליו מצביעה אדמון במכתבה נוגע ל"יצירת מערך אלטרנטיבי פרימיטיבי לשלב הפרה-אנליטי". למעבדות הרפואיות בארץ ובקהילה יש מערך לקיחת דגימות מפואר, כותבת אדמון, שמדי יום בשגרה מסוגל לדגום יותר מ-100 אלף איש. מערך זה מתפרש על כל שטח המדינה. במוקדים אלה יש עובדים שהוכשרו לכך, מצוידים במערך ממוחשב ומקושר עם המעבדות, עם הרופאים והמוסדות, ובכל זמן נתון, אפשר לעקוב אחרי הדגימה. לכן, לדבריה, "ההחלטה של 'המטה למלחמה בקורונה' להקים מערך עוקף למערך הקיים היא תמוהה. המערך האלטרנטיבי, ה'פרימיטיבי' הזה, שאינו מיומן, ממוחשב וחסר ניסיון, גרם לפסילות אלפי דגימות, כתוצאה מדיגום לא נכון, בעיות בזמני השינוע ובעיות נוספות שנחשפו".
אדמון מדגישה כי לאופן הדיגום יש חשיבות מכרעת, כאשר דוגמים לשון במקום לוע, ונזלת במקום רירית האף. עוד היא מציינת בעיות בזמני השינוע עקב היעדר תקשורת עם המעבדות - נמנעה זרימה בביצוע הבדיקות. היעדר נתונים מזהים ונתונים שגויים הביאה לפסילת דגימות. כמו כן, עקב אי הבנה בסיסי בהשלכות הדיגום גם הושארו הדגימות מחוץ לפתחי המעבדות ללא תיאום מוקדם לקליטתם.
"כלל הכשלים הללו אירעו - וחלקם עודם קורים - בעת שהמערכות הקיימות במערכת הבריאות מסוגלות לתת מענה מצוין, מקצועי וממוחשב ישירות לרופא המטפל ולהעביר בו זמנית את התוצאות לתיק הנבדק. כך יכלו להיות מדווחות ללא כל דיחוי (כפי שכבר הוכח באירועים אחרים בעבר), ללשכות הבריאות, המחלקה לאפידמולוגיה ולמטה למלחמה בקרונה.
בעיה אחרת שנתגלתה: אי שימוש וניצול מקסימלי של מערך המעבדות הקיים. "משרד הבריאות", כותבת אדמון, "לא מצא לנכון לממש את הפוטנציאל הטמון במעבדות הרפואיות הקיימות ולא העריך נכונה את היכולת והקיבולת שלהן לבצע בדיקות בהספק הנדרש. תחת זאת, בחר לבנות מערכת עקיפה שכלל איננה מורשית, על פי תקנות בריאות העם. בכך, גרם המשרד לאיבוד משאבים שיכולים להיטיב ולשדרג את המערך הרעוע של המעבדות בבתי החולים, מעבדות בריאות הציבור והקהילה".
פנייה זו באה, לדבריה, על מנת להפיק לקחים מהטעויות הרבות שנעשו עד כה, ומתוך כוונה להיערך נכון לשלב הבא: המשך בדיקות לאבחון הנגיף ובדיקות סרולוגיות לאבחון הנוגדנים. "הקמנו צוות של אנשי מקצוע מהשורה הראשונה והוא נכון, בכל רגע נתון, להירתם במיידי לגיבוש תכנית מערכתית ומקצועית".
תוצאות שגויות גרמו לאשפוז קשישים בריאים במחלקות קורונה
זמן קצר לאחר שהמכתב שוגר לנמענים התברר שאצל לפחות 40 נבדקים בדרום הארץ, מהם נלקחו דגימות והועברו למעבדת מכון ויצמן ברחובות, נתגלו תוצאות שגויות. בעקבות זאת הופסקה בסוף השבוע פעילות המעבדה למטרה זאת עד לסיום החקירה בפרשה.
תחילה היה מדובר בדגימות שנלקחו מ-11 קשישים מבית אבות באשדוד ומשלושה מטפלים במוסד זה. הם אובחנו בטעות כחולים ואושפזו לצד חולי קורונה. עלה אפוא החשש כי ייתכן שנחשפו בשוגג לנגיף דווקא בעת אשפוזם. זמן קצר לאחר מכן התבררה טעות דומה גם אצל 29 דיירים מבית אבות באשקלון.
רופא ב"אסותא-אשדוד", ד"ר טל ברוש, מומחה למחלות זיהומיות, מיהר לשתף את עמיתיו בקבוצת הווטסאפ באירוע וכך כתב: בבית האבות באשדוד היו שני מקרי קורונה ובעקבות זאת בוצע בו בדיקת סקר ל-600 מטופלים ומטפלים. 14 מהמטופלים והמטפלים נמצאו חיוביים, אבל א-תסמיניים. הם פונו לבתי החולים באזור. 'אסותא' קלט את רובם. למחלקה באסותא הגיעו תשעה ומתוכם מונשמים כרוניים נשאי אצינטובקטר. אבל כולם בריאים לחלוטין ובלי חום.
"זה נראה לי משונה. לכן חזרתי על הבדיקות ואכן אלו הניבו תוצאות שליליות. כך גם ב'ברזילי' וב'קפלן' שבהם נעשו בדיקות דומות והושגו תוצאות שליליות. עכשיו אנחנו ב'אסותא' עם 14 קשישים מונשמים כרוניים ששכבו במחלקת קורונה שלושה ימים ולכן נמצאים בסיכון גבוה למחלה. צריך למצוא להם פתרון". תשעה מהם, נמסר מאוחר יותר, הועברו למחלקה אחרת.
עוד דיווח ד"ר ברוש כי בשני בתי אבות אחרים באשקלון נמצאו 32 חיוביים לנגיף וא-תסמיניים והם עברו בדיקות חוזרות לפני שיוחלט אם והיכן לאשפזם. הבדיקות שהניבו תוצאות חיוביות כוזבות, דיווח ד"ר ברוש, נעשו במכון ויצמן ברחובות. הסיבה לתקלה נבדקת. לכן המליץ לעמיתיו "להסתכל בחשד על תוצאות של בדיקות סקר המוניות".
מיד לאחר שהופצה התכתובת הזאת נמסר מ"ברזילי" מאושפזים בבית החולים שני מונשמים מאותה קבוצה שבבדיקה החוזרת יצאו שליליים. הם בודדו במחלקת הקורונה ו"מחכים להנחיות מה לעשות איתם". "קפלן" דיווח על שלושה מאושפזים מונשמים וכי "עדיין לא ידוע מה העלו הבדיקות החוזרות".
ד"ר ברוש הוסיף: "מה שגרם לי לחשוד הוא שזה מספר גדול של חולים עם מחלות רקע ולכן בלתי סביר שכולם חלו בקורונה ואף אחד מהם לא פיתח שום תסמינים. אנחנו רואים באוכלוסיה צעירה יותר א-סימפטומטיים. ככל שהאנשים יותר בריאים כך הם יהיו פחות סימפטומים. הייתי מצפה שאם יש תשעה חולים יהיה לפחות מישהו אחד עם סימפטומים ולא היה ביניהם אפילו אחד שכזה".
עוד ציין ברוש: "אני לא מופתע מהתוצאות. דיברתי על כך עם גורם במשרד הבריאות. העסק מנוהל רק על ידם. זה אירוע מאוד בעייתי שיכול לחזור על עצמו בעוד מקומות ברחבי הארץ. יש לחץ לעשות יותר ויותר בדיקות וכשעושים יותר ויותר בדיקות, פותחים עוד ועוד מעבדות שהן לא מעבדות של בית חולים. הסבירות שאירוע כזה היה קורה במעבדה של בית חולים - נמוכה. אם מנהל מעבדה היה רואה תוצאות שכאלו הוא היה פונה לבכיר ממנו כדי לברר פרטים. כשעושים בדיקות באלפים ובעשרות אלפים, מתחילות לצוץ בעיות. החולים האלה שכבו לצד חולי קורונה ואני מקווה שלא הדבקנו אותם".
פרופ' חזי לוי, מנהל "ברזילי", הוסיף: "ביוזמה של בית החולים ברזילי יחד עם לשכת הבריאות המקומית שלחנו אחיות מבית החולים ואחיות מלשכת הבריאות אל בית האבות שמנו הגיעו אלינו הקשישים. לקחנו שוב בדיקות לכל הדיירים שהיו חיוביים. הדגימות נמצאות בבדיקה מדוקדקת. כשיהיו תוצאות נוכל לדעת האם מדובר גם פה בבדיקה 'חיובית כוזבת' או שמא אכן כל החולים נשאים של הנגיף".
פיקוד העורף הוזעק לבית האבות באשדוד וביצע בכל השטחים הציבוריים בו חיטוי יסודי.
יש לציין: נגד משרד הבריאות נמתחה ביקורת קשה בדבר העיכוב בפתיחת המעבדה במכון ויצמן. בוועדת הקורונה של הכנסת אמר בשבוע שעבר המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו: "יש כמה בעיות שחלקן משפטיות. צריך גם להגן על הסטודנטים (במכון) שיפענחו את הדגימות. אני לא רוצה שנדביק אותם בקורונה". כמו כן אמר: "אם המהלך ייצא לדרך, קיימת אפשרות להיתקל ב"תוצאות שגויות". הוא הודה ש"קיים קושי בסנכרון המעבדה ותוצאותיה עם המערכת הממוחשבת של יתר המעבדות ובהן מעבדות בתי החולים, קופות החולים והמעבדות האחרות".
עתה מאשימים "גורמים במערכת הבריאות" כי הלחץ הציבורי והתקשורתי לפתוח את המעבדה במכון ויצמן הביא לתוצאה העגומה. יוהרה, מהירות, שחצנות, הצורך במוניטין ופוליטיקה גרמו לטעות הקשה הזאת".
מכון ויצמן: "אנשי משרד הבריאות חומקים מאחריות ומחפשים אשמים"
מכון ויצמן מסר אתמול (שבת) בתגובה להאשמות שהופנו כלפי ממשרד הבריאות: "אנשי משרד הבריאות חומקים מאחריות ומחפשים אשמים". רוב הבדיקות השגויות כלל לא בוצעו במכון ויצמן, נמסר. "חמש בדיקות שהגיעו מבית אבות באשדוד פוענחו כחיוביות בטעות על ידי משרד הבריאות. התחמקות מאחריות ו'חיפוש אחר אשמים' מקומם לא יכירם בתחומי המדע והרפואה", נאמר בתגובת מכון ויצמן שכוונה לעבר "בכירי משרד הבריאות".
"מכון ויצמן למדע", נאמר בתגובה, "העמיד לרשות משרד הבריאות מעבדה מתקדמת הפועלת תחת ניהולו של משרד הבריאות". המידע על 29 בדיקות מבית האבות שנטען כי נבדקו במעבדה זו - שגוי. הבדיקות הללו לא נערכו במכון ויצמן למדע. חמש בדיקות, ולא 11 כפי שדווח בטעות, מבית האבות שנמצאו במעבדה זו חיוביות - ובבדיקה נוספת נמצאו שליליות, נבחנו ופורשו כחיוביות על ידי משרד הבריאות, לפי הקריטריון המגדיר מקרים גבוליים כ'חיוביים'.
"הטענה לפיה מקור התוצאות הגבוליות שפורשו כחיוביות הוא בזיהום במעבדה, נבדקה לעומק על ידינו ועל ידי משרד הבריאות ונמצאה לא נכונה בעליל. לפי דו"ח בדיקה של משרד הבריאות, מקור אי ההסכמה באותן חמש בדיקות נעוץ בפרשנות של התוצאות ולא באיכותן'".
מכון ויצמן קרא למשרד הבריאות "להמשיך ולפעול יחד, בשותפות אמת ובהגינות, במאבק הלאומי בקורונה, לטובתם ולרווחתם של כל תושבי ישראל". בתגובה לכך נמסר ממשרד הבריאות: "המשרד עובד יחד עם מכון ויצמן בתיאום ושיתוף מלא למען הצלחה במשימה הלאומית המשותפת".