נתונים שמציג אגף התקציבים במשרד האוצר מראים שכ-70% מהניתוחים המבוצעים במערכת הרפואה הפרטית יקרים יותר מאלה שבמערכת הציבורית. 28% יקרים לפחות כדי פי שניים. 31% זולים יותר במערכת הפרטית. כך מדווחת הבוקר (ג') רוני לינדר ב"דה מרקר".
עוד בעניין דומה
הנתונים מבוססים על דיווחי בתי החולים שבהם מבוצעים הניתוחים הפרטיים, בהתאם לחובת דיווח שחלה עליהם מ-2018. הדיווחים הם על היקפי הפרוצדורות והמחירים שגובים בעדם או משלמים לגורמים המבטחים עבור הניתוחים. באוצר השוו הנתונים עם מחירון משרד הבריאות בניכוי ההנחות לקופות החולים הניתנות במערכת הציבורית. דו"ח הנתונים נועד לברר האם על הממשלה להטיל פיקוח על מחירי הפרוצדורות הרפואיות המבוצעות במערכת הפרטית.
בדיקת הנתונים נעשתה לגבי שנת 2017 והיא מתייחסת ל-45 סוגי הניתוחים הנפוצים ביותר, המהווים כ-80% מכלל הניתוחים המבוצעים בישראל. תוצאות הבדיקה: חברות הביטוח המסחריות משלמות על אותו סל ניתוחים מחירים גבוהים ב-39% לעומת קופות החולים הרוכשות את הניתוחים בכסף ציבורי במערכת הציבורית והפרטית.
יש לזכור: הוצאות בתי החולים הפרטיים נמוכות יותר מאלו של הציבוריים וכן עלות ההפעלה שלהם נמוכה יותר מאחר שהם אינם מפעילים מחלקות פנימיות, חדרי מיון, רופאים בכוננויות, מערכי הוראה לסטודנטים ומחקר.
בין השאר מוסבר ההפרש בעלויות גם בתשלום גבוה יותר לרופאים "כוכבים" במערכת הפרטית. הביטוחים המשלימים של הקופות משלמים על סל הניתוחים יותר מהקופות בסל הבסיסי וההפרש הוא רק 15% יותר. עניין זה מוסבר בכוח המיקוח הגבוה של הקופות מול בתי החולים הפרטיים.
בדיווח צוין עוד שבגילאי 64-24, נתח המנותחים במערכת הפרטית גדול מזה שבמערכת הציבורית: 23% לעומת 18%. הפער מצטמצם עם השנים. שיעור המנותחים בני 65 ואילך גבוה יותר במערכת הציבורית והפער מתרחב עם העלייה בגיל. ההסבר לכך: ניתוחים במבוגרים עם מחלות רקע רבות יותר הם מסובכים ויקרים יותר. עורכי המחקר ציינו שנתון זה ממחיש חלוקה לא הוגנת שבה הניתוחים המורכבים והיקרים יותר מבוצעים דווקא במערכת הרפואה הציבורית.
עוד עלה מנתוני האוצר: 92% מהצנתורים מבוצעים במערכת הציבורית, 90% מצנתורי הלב הטיפוליים מתבצע באופן כמעט גורף במערכת הציבורית. מחיר פרוצדורה זו גבוה והיא נחשבת למשתלמת לבתי החולים הציבוריים, מה שמאפשר להם לתגמל מצנתרים בשכר גבוה כדי להשאירם במערכת הציבורית גם לטיפול במקרים דחופים.
91% מפרוצדורות החדרת פורט (צנתר) תת עורי מתבצעות במערכת הציבורית. 88% מניתוחי כריתת זגוגית העין (ויטרקטומיה), 82% מחיתוכי מעטפת הגיד, 81% מפרוצדורות תיקון ושחזור עור ורקמה תת עורית ו-79% מהליכי כריתת קונכיות האף.
הניתוח השכיח ביותר במערכת הפרטית הוא תיקון תפיחה בבוהן - לוקס ואלגוס, "אצבע פטיש" - 59% מכלל הניתוחים הללו. במקום השני קולונוסקופיה אבחנתית - 58%; ניתוח לפיסטולה (נצור) בפי הטבעת (57%); ניתוחי עמוד שדרה כולל כריתת דיסק (55%); ניתוחי מוס (MOHS) להסרת גידולי עור (53%); כריתת טחורים (45%) וניתוח לפרוסקופי לקיצור קיבה (41%).
ניתוחי שקדים וכפתורים בילדים, שבעבר בוצעו בהיקפים גדולים במערכת הפרטית, לא היו ב-2017 בראש הרשימה לאחר שב-2016 תוקן כלפי מעלה מחיר המחירון שלהם והם עתה כדאיים יותר למערכת הציבורית.