ווריאנט פתוגני

ריצוף של 32 גנים הקשורים למחלות תורשתיות של רקמת חיבור

החוקרים הצליחו לסווג מחדש ולדייק את הסיווג של מספר וריאנטים שונים הקשורים למחלות תורשתיות של רקמת חיבור במטרה לשפר את הטיפול המותאם גנטית ולהבין טוב יותר את ספקטרום המחלות

15.09.2019, 10:38
גנטיקה, ריצוף דנ"א (צילום: אילוסטרציה)

גורמים תורשתיים משחקים תפקיד מרכזי באטיולוגיה של מחלות רקמת חיבור (CTD – Connective tissue disorders) עם מעורבות כלי דם. החשיבות של האבחון הגנטי עולה בעקבות הצורך בניהול מותאם למטופל על פי הפגם הגנטי.

החוקרים ניתחו 32 גנים המקושרים למחלה ע"י שימוש בריצוף הדור הבא ממוקד ובריצוף אקזומים אצל 199 מטופלים עם רלוונטיות קלינית. החוקרים סיווגו ודייקו ווריאנטים בריצוף על פי הסבירות שלהם להיות פתוגנים.

תוצאות המחקר חשפו וריאנט פתוגני (PV – Pathogenic variant) אחד (ב-FBN1 או SMAD3) אצל 15 מטופלים (7.5%) ו- ≥ וריאנט עם סבירות לפתוגניות (LPV – Likely pathogenic variant) (ב- COL3A1,יFBN1, יFBN2, LOX, MYH11, SMAD3, TGFBR1 או TGFBR2) אצל 19 מטופלים (9.6%), אשר יחד הניבו תנובה אבחנתית של 17.1%. 13 וריאנטים PV או LPV זוהו לראשונה.

כמו כן, מתוך המטופלים שלא נמצאו אצלם PV או LPV,י47 (23.6%) הציגו לפחות וריאנט אחד ללא משמעות מובהקות (VUS – Variant of uncertain significance). בנוסף, אצל 25 מטופלים נמצאו וריאנטים צמודים (concomitant variants). הערכת העומק שביצעו החוקרים לסוגי וריאנטים מדווחים/ מחושבים, הובילה לסיווג מחדש של 19.8% מהווריאנטים.

החוקרים הסיקו כי סיווג ודיוק של הווריאנטים הוא הכרחי על מנת ליצור ספקטרום מוטציות של גנים הגורמים למחלה, מה שיוביל לשיפור הרגישות הקלינית. אנליזה מולטי-גנטית מוקפדת היא כלי עוצמתי לזיהוי גורמים גנטיים של CTDs קליניים. עם זאת, השיעור הגבוה יחסית של מטופלים ללא PV,יLPV או VUS, מדגיש את הקיום של מחלות בהם לא יודעים עדיין מהו אתר (loci) המוטציה ו/או אם מדובר בהורשה התלויה במספר גנים (oligogenic/ polygenic).

מקור: 

Renner, S. et al. (2019) Genetics in Medicine 21.

נושאים קשורים:  ווריאנט פתוגני,  רקמת חיבור,  מחקרים
תגובות