החוקרים אספו מידע קליני והדמייתי בנוגע למטופלים שעברו ניתוח אינדקס להסרת גידול מהגומה האחורית בין השנים 2007-2016. החוקרים השתמשו בסטטיסטיקה תיאורית ורגרסיה לוגיסטית חד ורב משתנית על מנת להעריך את הגורמים המשפיעים על חדות הראייה ועל פזילה לאחר ניתוח.
עוד בעניין דומה
במחקר נכללו 182 מטופלים שעברו כריתה של גידול מהגומה האחורית בעקבות ממאירות. תסמינים עיניים היו התלונה הרביעית הנפוצה ביותר של המטופלים. בנוסף, בדיקת עיניים ראשונית נמצאה לא תקינה בקרב 40% מהמטופלים.
בדיקת חדות ראייה הציגה תוצאים טובים בקרב 88% מהמטופלים לאחר טיפול. הממצא העייני הנפוץ ביותר לאחר הניתוח היה איזוטרופיה (29%) אשר נפתרה באופן ספונטני אצל יותר ממחצית המטופלים. בנוסף, כל המטופלים שעברו ניתוח לתיקון האיזוטרופיה הגיעו לתוצאים טובים. היפרטרופיה נצפתה בקרב 14% מהמטופלים ובפחות ממחצית מהמקרים הסתדרה באופן ספונטני. בנוסף, פחות ממחצית המטופלים שעברו ניתוח לתיקון ההיפרטרופיה הגיעו לתוצאים טובים.
אנליזה רב משתנית אישרה את הקשר בין אילמות צרבלרית לבין איזוטרופיה או היפרטרופיה לאחר הניתוח. בנוסף, בקרב 8% מהמטופלים הופיע ניסטגמוס קליני משמעותי לאחר הניתוח.
הממצאים של החוקרים מראים כי במרבית המקרים מגיעים לתוצאים טובים מבחינת הראייה לאחר ניתוח לכריתת גידולים מהגומה האחורית בקרב ילדים. קיים צורך להעריך את הסיבוכים העיניים בצורה טובה ולטפל בהם על מנת לאפשר למטופלים לראות בצורה הטובה ביותר לאחר כריתת גידולים מהגומה האחורית.
מקור: