תפקוד מיני

ליקויים בפעילות הנוירולוגית אשר גורמים לחוסר תפקוד מיני

באמצעות זיהוי אזורים ספציפיים במוח המעורבים בתחושת גירוי מיני יהיה ניתן בעתיד לפתח טיפול תרופתי ממוקד, לסובלים מבעיות בתפקוד מיני

בעיות בתפקוד המיני, שפיכה מוקדמת (צילום: אילוסטרציה)

כ-30-40% מהאוכלוסייה מדווחים על ליקויים בתפקוד המיני. על אף הידע הקיים כי המוח שולט על התנהגות מינית, מעט מידע קיים על הבסיס הנוירולוגי של חוסר תפקוד מיני. מטרת המחקר הייתה להעריך את הקשר בין שינויים בפעילות המוחית הקשורים לליקויים בתפקוד המיני, באמצעות הדמיות פונקציונאלית זמינות.

במחקר זה בוצעה מטא-אנליזה שביצעה הערכת הסבירות להפעלה (Activation Likelihood Estimation), על מנת לכמת התאמה בין מחקרית לפי 14 מחקרי הדמיה פונקציונאלית. מחקרים אלו דיווחו 179 מוקדים מ-40 אנליזות אינדיבידואליות. אנליזות אשר נעשו בהשתתפות 191 נבדקים הסובלים מליקוי בתפקוד המיני ו-123 משתתפים שהיוו קבוצת ביקורת. התוצא העיקרי שנבדק היה ציון הערכת הסבירות להפעלה (Activation Likelihood Estimation score), על מנת להעריך את הקשר בין הממצאים.

תוצאות המחקר הדגימו כי ירידה עקבית בפעילות המוחית הקשורה עם ליקוי בתפקוד המיני זוהתה במספר חלקים במוח: החלק האחורי של פיתול החגורה הקדמי (Dorsal anterior cingulate cortex), בסטריאטום הקדמי (Ventral striatum), בחלק האחורי של המוח התיכון (Dorsal midbrain), בחלק האמצעי של פיתול החגורה הקדמי (Anterior midcingulate cortex), ובחלק הצידי של קליפת המוח הארובתית-מצחית (Lateral orbitofrontal cortex).

מסקנת המחקר הייתה, כי זוהו אזורים במוח שהדגימו בעבר מעורבות קריטית בתיווך הגירוי המיני. כמו כן, זוהו אזורים אלו כחלק מהזרוע הסימפתטית של מערכת העצבים האוטונומית. מתוך כך עולה הסברה כי הפרעה בפעילות מוחית הקשורה עם ליקויים בתפקוד המיני, משפיעה בעיקר על גירוי מיני כבר בשלבים המוקדמים, מאחר ושלבים אלו נשלטים על ידי מערכת העצבים הסימפתטית.

ממצאי מחקר זה יכולים לשמש כבסיס למחקרים נוספים להבנת הפתופיזיולוגיה של בעיה נפוצה זו ובהמשך אף לתת אופק לפיתוח אסטרטגיית טיפול יותר ספציפית, במטופלים הסובלים מחוסר תפקוד מיני.

מקור: 

Poeppl T. B. et al. (2019) The Journal of Sexual Medicine. 16, 614

נושאים קשורים:  תפקוד מיני,  גירוי מיני,  אזורים במוח הקשורים לגירוי מיני,  המערכת הסימפתטית,  מחקרים
תגובות