חדשות

שלוש חברות רפואיות חדשות הוקמו במסגרת האיגוד הנוירולוגי הישראלי

החברה להפרעות תנועה, החברה הישראלית לשבץ מוח והחברה לכאבי ראש יפעלו להעלאת המודעות לרפואת המוח על כל היבטיה | יו"ר האיגוד: "יש לשנות הגישה הנוכחית שבה אין הסתכלות מערכתית על רפואת המוח"

פרופ' שרון חסין. "עוד מעט תהיה לנו בישראל רפואה של המאה הקודמת". צילום: יוגב עמרני

באיגוד הנוירולוגי של ההסתדרות הרפואית הוקמו שלוש מסגרות חדשות: החברה הישראלית להפרעות תנועה, החברה הישראלית לשבץ מוח והחברה לכאבי ראש.

לתפקיד החברה להפרעות תנועה נבחרה פרופ' שרון חסין, מומחית בתחום מהמרכז הרפואי שיבא. חברי הוועד המנהל שלה הם פרופ' רות ג'לדטי מהמרכז הרפואי רבין, ד"ר יאיר זלוטניק מ"סורוקה", פרופ' טניה גורביץ  מ"איכילוב" וד"ר מאיר קסטנבאום מ"מאיר".

לחברה לשבץ מוח נבחרו היו"ר פרופ' נתן בורנשטיין וחברי הוועד ד"ר ענת חורב מ"סורוקה", ד"ר סאלו סמלמן חרץ וד"ר רני ברנע מהמרכז הרפואי רבין וד"ר רוני אייכל מ"שערי צדק".

לוועד המנהל של החברה לכאבי ראש נבחרו: היו"ר, ד"ר עובד דניאל ולצידו פרופ' גל איפרגן מ"סורוקה", ד"ר ברוך אלעד וד"ר נירית לב מ"מאיר" וד"ר אבי אשכנזי מ"שערי צדק".

פרופ' דוד טנה. "השקעה מועטה מדי של תשומות ניהוליות ותשומות כלכליות" (צילום: יח"צ)

פרופ' דוד טנה, יו"ר האיגוד הישראלי לנוירולוגיה מסר: "השינויים הדרמטיים שחלו בשנים האחרונות ברפואת המוח, פריצות הדרך המדעיות וכניסת טכנולוגיות חדשות לאבחון ולטיפול, מביאים להתפתחות תתי מקצוע בתחום הנוירולוגיה. אלא שבישראל אין הסתכלות מערכתית על רפואת המוח. ההשקעה מועטה מדי מבחינת תשומות ניהוליות ותשומות כלכליות, למרות שניתן כיום למנוע ולצמצם נכות ארוכת טווח, לשפר איכות חיים ולהחזיר למעגלי החיים אחוז גבוה מהחולים.

"כדי לקדם את המודעות לתחלואת המוח ואת הצרכים המחקריים והרפואיים החדשים, החלטנו באיגוד על הקמת שלוש החברות החדשות שיפעלו לשינוי בגישה.

"הצורך בחברה רפואית ייעודית לנושאי תנועה", הוסיפה פרופ' חסין, "נולד על רקע מצוקה קשה. בישראל כיום פחות מ-25 נוירולוגים שמתמחים בתחום והם מטפלים ביותר מ-60 אלף חולים בפרקינסון, תסמונת טורט ובקשת נרחבת של מחלות אחרות בתחום הפרעות התנועה.

"חולים מתקשים להגיע לרופאים מומחים, התורים אליהם ארוכים מאוד ואין כמעט מענה לחולים בקהילה. המרפאות הייעודיות בבתי החולים עמוסות. בנוסף, אין די תקשורת בין אנשי המקצוע לבין משרד הבריאות, הנהלות בתי החולים והנהלות קופות החולים.

"לכן, החלטנו לאגד משאבים ולהקים חברה בת באיגוד הממוקדת בהפרעות התנועה, כחלק מהאיגוד הנוירולוגי. החברות בחברה החדשה תקיף גם חוקרים מהאקדמיה, אחיות, פיזיותרפיסטים ואנשי מקצועות פרא-רפואיים אחרים.

"הפרעות תנועה", הבהירה עוד פרופ' חסין, "הן תחום רפואי גדול וחשוב בתוך מדעי המוח והתחלואה הנוירולוגית. נכללות בהגדרה זאת מחלות מוח ניווניות, התפתחותיות, גנטיות ואף מחלות הנגרמות מתרופות. בכולן יש שינוי ברמת התנועתיות: הפחתה ביכולת התנועה, מצב דמוי קיפאון או תנועתיות יתר, עם תנועות ותנוחות בלתי רצוניות. במקביל, גם שינויים בטונוס השרירים ובשליטה המוטורית. לחלק גדול מהמחלות יש בנוסף גם ביטויים פסיכיאטריים, קוגניטיביים, סנסוריים ואוטונומיים.

"בין המחלות השכיחות ביותר בתחום הזה: מחלת פרקינסון ותסמונות פרקינסון כמו רעד ראשוני, תסמונת טורט וטיקים, מחלת הנטינגטון, מחלת דיסטוניה, דיסקינזיה מאוחרת (בעקבות טיפול תרופתי) ומגוון הפרעות הליכה ושיווי משקל. יש גם קבוצה גדולה של מחלות נדירות יותר, חלקן על רקע גנטי, ואחרות על רקע ניווני, או מבני".

בישראל כיום כ-30 אלף חולי פרקינסון, כ-3,000 מבוגרים עם תסמונת טורט, כ-3,000 הסובלים מדיסקינזיה מאוחרת, כ-800 חולי הנטינגטון, כ-5,000 הסובלים מרעד ראשוני בחומרה בינונית ומעלה וכ-20 אלף הסובלים מתסמינים שונים של הפרעות תנועה ונמצאים בתהליכי אבחון.

מעבר לנוירולוגים המומחים בהפרעות התנועה, מטפלים בחולים אלה גם מתחומים אחרים, בהם: נוירוכירורגים, רופאי שיקום, פסיכיאטרים, נוירולוגים לילדים, גריאטרים.

"בשנים האחרונות", הוסיפה פרופ' חסין, "ניכרות פריצות דרך משמעותיות בהבנת התחלואה, בדיוק באבחון ובפיתוח טיפולים מבטיחים לשיפור התסמינים, לרבות במחלות שנחשבו עד היום חשוכות מרפא, וזאת בזכות שימוש בטכנולוגיות מחקריות מתקדמות ובביולוגיה מולקולרית. הטיפול הוא בעיקר תרופתי אך גם ניתוחי.

"המחלות השונות גורמות לירידה באיכות החיים, בתפקוד היומיומי. לעתים קרובות הן מביאות לנכות גופנית קשה ודורשות טיפולים מורכבים, ביקורי מעקב והתייחסות רציפה של מומחים בתחום. אלא שהבעיה היא שאין בארץ כיום די מומחים ואין די מרפאות המתמחות ספציפית בהפרעות תנועה, והבעיה חמורה בעיקר בפריפריה".

נושאים קשורים:  החברה להפרעות תנועה,  החברה הישראלית לשבץ מוח,  החברה לכאבי ראש,  פרופ' דוד טנה,  פרופ' נתן בורנשטיין,  פרופ' שרון חסין,  חדשות,  ד"ר עובד דניאל,  האיגוד הישראלי לנוירולוגיה
תגובות
אנונימי/ת
10.08.2019, 09:04

חשוב ומבורך , בהצלחה !

ברכות להתארגנות החדשה. כרופאת שיניים ארצה להוסיף נקודה להתייחסות- התרומה שיש לתיפקוד הפה לבעיות נוירולוגיות. ניתן למצוא היום מחקרים רבים על השפעת מנח ותיפקוד הלשון על גירוי הלוקוס קוארולאוס. דבר זה פותח פתח להעזר באורל מיופנקשיונל טרפי, במקרים שונים ומגוונים. לעיתים גם שימוש מושכל בבייט-גארד לתיקון ליקויים סגריים שונים, יכול להקל במקרים בהם יש ליקוי ביצוב המנדיבולה. אשמח להיות לכם לעזר.