• יו"ר: ד"ר יואל רייטר
  • גזבר: פרופ' ריבי טאומן
  • מזכיר: פרופ' אביב גולדברט
  • מנכ"ל: פרופ' אורנה ציסינסקי
  • מרכז ועד: פרופ' יצחק ברוורמן
  • ועדה מדעית: מר אורי מנדלקורן, פרופ' איריס חיימוב, ד"ר אלכס גיללס-הלל
  • ועדת ביקורת: פרופ' אשר טל, ד"ר לילך קמר, ד"ר שמואל גולדברג
חדשות

טכנולוגיית בינה מלאכותית לזיהוי דום נשימה בשינה פותחה בטכניון

ד"ר יואכים בהר, מוביל המחקר וראש המעבדה לבינה מלאכותית ברפואה: "מדובר בכלי אמין, יעיל וזול לזיהוי דום נשימה חסימתי בשינה באוכלוסיות גדולות"

ד"ר יואכים בהר. "עם פיתוח אפליקציה סלולרית מתאימה, כל אחד יוכל לבצע בדיקה עצמית מדויקת של דום שינה חסימתי"

צוות חוקרים מהטכניון בחיפה, קולג' וולפסון בלונדון, אוניברסיטת אמורי באטלנטה, ארה"ב והאוניברסיטה הפדרלית של סאו פאולו בברזיל, פיתח טכנולוגיה חדשנית לניטור OSA – דום נשימה חסימתי בשינה. שכיחותה של תסמונת זו עולה עם הגיל ופוגעת ביותר מ-20% מאוכלוסיית המבוגרים הכללית, בעיקר בגברים הסובלים מעודף משקל.

המחבר הראשון של דו"ח המחקר הוא ד"ר יואכים בהר, חבר סגל בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. הממצאים פורסמו במהדורת יוני של כתב העת EClinicalMedicine מקבוצת Lancet.

ד"ר בהר מסר: "דום שינה חסימתי מתבטא בהפסקות נשימה הנמשכות עשר שניות או יותר במשך הלילה ומורידות את רמת החמצן בדם. הן מובילות לעייפות במשך היום, שעלולה להוביל לפגיעה ביעילות בעבודה וגרוע מכך, לתאונות דרכים. יתר על כן: דום שינה חסימתי מגביר את הסבירות להתפתחותן של סוכרת, מחלות לב וכלי דם.

"לדום שינה חסימתי יש טיפולים יעילים, אבל רבים מהסובלים אינם מאובחנים. הטכנולוגיה המשמשת לאבחון התסמונת במעבדות שינה –- פוליסומנוגרפיה – יעילה אולם בשל עלותה הגבוהה איננה זמינה לציבור הרחב.

"אבחון דום שינה חסימתי נעשה גם באמצעות מכשור ניטור ביתי, אך גם הוא איננו זול ונגיש לכלל האוכלוסיה שבסיכון. אמצעי אבחון זולים יותר, המבוססים על שאלונים ועל ניתוח המורפולוגיה של דרכי הנשימה העליונות, אינם מדויקים מספיק".

בעבודת שביצע הצוות פותחה טכנולוגיה המבוססת על מידע מ-887 נבדקים מאוכלוסיית המבוגרים הכללית בסאו פאולו, ברזיל. היא הצליחה להבחין, באמצעות בינה מלאכותית, בין נבדקים הסובלים מההפרעה לבין השאר.

האבחון נעשה על בסיס שילוב של סמנים ביולוגיים המתקבלים מריווי החמצן של הנבדקים בזמן השינה, מידע דמוגרפי (גיל וכיו"ב) ומידע אנטרופומטרי כמו מימדי הצוואר.

המערכת הצליחה לזהות בהצלחה את כל המקרים הקליניים המשמעותיים שדרגת חומרתם בינונית או קשה. שאלונים מקובלים בתחום אבחון בעיות שינה החמיצו מעל 15% מהמקרים החמורים. שימוש בריווי חמצן בדם בלבד, לעומת זאת, זיהה את כל המקרים בחומרה גבוהה אך כשל בזיהוי מספר מקרים בחומרה בינונית.

ד"ר בהר: "פירוש הדבר הוא שהמודל שפיתחנו הוא כלי אמין ויעיל לזיהוי דום נשימה חסימתי בשינה באוכלוסיות גדולות. בעתיד, עם פיתוח אפליקציה סלולרית מתאימה, המודל יאפשר לכל אדם עם שעון חכם או צמיד חכם, הכוללים אוקסימטר, לבצע בדיקה עצמית מדויקת של דום שינה חסימתי".

ד"ר בהר השלים מאסטר בהנדסה ב-Ecole des Mines de Saint-Étienne בצרפת ותואר שלישי בעיבוד אותות ביולוגיים ובלמידה חישובית באוקספורד, בריטניה. פעמיים זכה בפרס MIT-Physionet – תחרות בעיבוד אותות ביולוגיים בהקשר הקרדיולוגי.

לאחר השלמת הדוקטורט עלה לישראל ואת הפוסט דוקטורט עשה בהנחיית פרופ' יעל יניב מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. כיום הוא ראש המעבדה לבינה מלאכותית ברפואה בפקולטה. המעבדה מתמקדת בבינה מלאכותית בהקשר למידע רפואי המנוטר באופן מתמשך באמצעות התקנים ניידים ולבישים.

נושאים קשורים:  ד"ר יואכים בהר,  OSA,  חדשות,  ניטור,  דום נשימה חסימתי בשינה
תגובות
19.07.2019, 14:32

מחקר מעניין ביותר ורלוונטי למרשימים ואנשי טנ