דעות

האם אנו ערוכים? מספר אירועי המוח צפוי להכפיל את עצמו ל-35 אלף בתוך 17 שנה

על הפער בין היקף התחלואה לבין תשומת הלב הציבורית והמשאבים המועטים שמקבל תחום רפואת המוח בישראל

שבץ, פגיעה מוחית (צילום: אילוסטרציה)

בריאותם של איברים רבים בגוף חיונית לתפקוד ולהישרדות, אולם כאשר אנחנו עוסקים ברפואת האדם, מקבלת בריאות המוח משנה חשיבות. בניגוד לתחילת ימי הרפואה המודרנית, שבהם המוח נחשב ל"קופסה שחורה" ורפואת המוח ומערכת העצבים ההיקפית היתה תחום מצומצם ובעיקרו אבחוני, הרי שאנחנו כעת במהלכה של מהפכה רבתי בתחום. סטודנט או סטודנטית לרפואה אשר צריכים לבחור תחום לקריירה בת ארבעה עשורים, יהיו בתחום זה שותפים למסע מרתק ודינאמי, עתיר טכנולוגיות חדשות ופריצות דרך, וכמובן לאפשרויות להשפיע מהותית על הבריאות באיבר המשמעותי ביותר לבריאות האדם ולרווחתו.

לא רבים יודעים כי תחלואה  נוירולוגית היא כיום הגורם העולמי המוביל והעיקרי לנכות ארוכת טווח גופנית וקוגניטיבית, יותר ממחלות לב וסרטן, והיא הגורם המוביל לאובדן שנות חיים בריאות. יתר על כן, עם עליית תוחלת החיים עולה באופן חד מספר החולים הסובלים ממחלות נוירולוגיות הקשורות בגיל. על פי מחקר חדש של מרכז סמוקלר לחקר מדיניות הבריאות, מכון ברוקדייל, מספר אירועי המוח צפוי לזנק מכ–18,000 אירועי מוח בשנה ל–35,000 בשנת 2035 ועד ל–65,000 מקרים בשנה בשנת 2065. הגידול החזוי נובע משינויים דמוגרפיים בגודל ובהרכב האוכלוסיה, ובפרט גידול משמעותי, מוחלט ויחסי, של האוכלוסיה בגילאי 65 שנים ומעלה. יתר על כן, ב–25 שנים האחרונות הוכפלו נתונים אלה וצפויים להמשיך לזנק, כמו גם השיעורים העולמיים של דמנציה ומחלת פרקינסון. לנוכח ההכרה בחשיבות ההיערכות לתחלואת המוח ברמת המדינה, מוציא ארגון הבריאות העולמי אטלס, הממפה את המשאבים המוקדשים לתחלואת נוירולוגית.

מספר תהליכים ומגמות מובילים למהפכה רבתי בתחום רפואת המוח ומערכת העצבים ההיקפית. ראשית, המחקר הענף במדעי המוח ופיתוח תרופות וטכנולוגיות חדישות ברפואת המוח, צנתורי מוח טיפוליים, גירויי מוחי עמוק ונוירומודולציה, אולטרא-סאונד ממוקד מונחה תהודה מגנטית, קוצבים במוח, תרופות אימונומודולטוריות, מגוון תרופות חדישות במנגנון אנטיסנס, ,interference RNA טיפולים מתקדמים במשאבה, חוסמי הקולטן CGRP למיגרנה ועוד. שנית, גוברת ההכרה וההבנה כי ניתן למנוע את מרבית אירועי המוח וכרבע ממצבי הדמנציה. לנוכח זאת הכריז ארגון השבץ העולמי על אפשרות מניעת אירועי מוח וקיהיון והאמצעים הנדרשים לשם כך, והכרזה זו אף אומצה על ידי שורה של גופים מדעיים בינלאומיים.

שלישית, רפואת המוח ומערכת העצבים ההיקפית עוברת בשנים האחרונות התפתחות וסגרגציה לתתי מקצועות אשר מורכבותם הולכת וגדלה, כולל: נוירולוגיה וסקולארית (אירוע מוח), נוירולוגיה קוגניטיבית, פרקינסון והפרעות תנועה, טרשת נפוצה ונוירו–אימונולוגיה, אפילפסיה, כאבי ראש ופנים ומחלות עצב–שריר. רופאי משפחה ורופאים כלליים אינם יכולים לשלוט בניהול הבירור והטיפול של חולים נוירולוגיים, בהם נדרשים ידע ומיומנויות ספציפיים ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות אשר יש ברשותם של הנוירולוגים, בעלי המומחיות בתתי המקצועות השונים.

לסיכום, רפואת המוח ומערכת העצבים ההיקפית היא תחום בתנופה והתפתחות מהירים. היא התפתחה לכדי תחום טיפולי מונע ודוחה נכות, בעל מגוון אפשרויות טיפול פרמקולוגיות חדישות, טכנולוגיות וניתוחים לשם צמצום נכות נוירולוגית ארוכת טווח ושיפור איכות החיים. מעטים תחומי הרפואה העוסקים במגוון כה רחב של תחלואות בעלות משמעות כה גדולה לבריאות הציבור.

האיגוד לנוירולוגיה בישראל, בהכירו באתגר הבריאותי הכלכלי והציבורי של רפואת המוח, פועל לחינוך הציבור הרחב ולהעלאת המודעות בקרב קובעי המדיניות הרלוונטיים באשר לאמצעי האבחון והטיפול החדשים. בהכירו בפער בין היקף התחלואה, לבין תשומת הלב הציבורית המועטה מדי שמקבל תחום רפואת המוח בישראל וההיקף הלא מספק של המשאבים הפיזיים והכלכליים המוקצים לו, פועל האיגוד בעזרת מועצה ציבורית רחבה ובשיתוף גורמי ממשל ובריאות וארגונים חוץ ממשלתיים, לחיזוק רפואת המוח ולהפחתת נטל תחלואת המוח בישראל.

לבסוף ויותר מכל, האיגוד לנוירולוגיה קורא לסטודנטים לרפואה ולרופאים צעירים, להצטרף למסע ולבחור קריירה מאתגרת ומרתקת בתחומי רפואת המוח ומערכת העצבים ההיקפית.

(המאמר פורסם לראשונה ב"הרפואה" - גיליון יוני 2019)

נושאים קשורים:  האיגוד לנוירולוגיה בישראל,  שבץ מוחי,  פרופ' דוד טנה,  רפואת המוח,  דמנציה,  חדשות,  דעות
תגובות
אנונימי/ת
23.06.2019, 11:05

מאמר מצויין, תודה רבה

אנונימי/ת
23.06.2019, 11:05

מדאיג

אנונימי/ת
23.06.2019, 13:45

לא ערוכים בכלל. גם כיום המצב הוא בגדר מחדל עם מספר מינימלי של מצנטרי מוח.
הנוירולוגיה מקצוע במצוקה חמורה ואין להם לובי משמעותי.
לערוך כנסי חירום ולדרוש תקציבים לשיפור המצב.