למרות שמעכבי מסלול PD-1י(programmed death-1) נמצאים בשימוש בקרוב לכל המטופלים עם סרטן ריאות של תאים שאינם קטנים (non-small cell lung cancer-NSCLC), רוב המטופלים עם גידול זה ומחלות אוטואימוניות לא נכללו במחקרים קודמים. לפיכך, הבטיחות של מעכבי PD-1 ו-PD-L1 במטופלים עם NSCLC ומחלה אוטואימונית אינה ידועה.

כחלק ממאמץ רב-מרכזי החוקרים אספו באופן רטרוספקטיבי מידע קליני ופתולוגי ממטופלים עם NSCLC ורקע של מחלות אוטואימוניות אשר קיבלו טיפול מונותרפי עם מעכב PD-1 או PD-L1. מחלות אוטואימוניות כללו מצבים ראומטולוגיים, נוירולוגיים, אנדוקריניים, גסטרואינטסטינליים, דרמטולוגיים ואחרים.

החוקרים זיהו 56 מטופלים עם NSCLC ומחלות אוטואימוניות אשר קיבלו מעכב PD-1 או PD-L1. בזמן תחילת הטיפול 18% מהמטופלים סבלו מתסמינים אוטואימוניים פעילים ו-20% קיבלו טיפול משנה מהלך מחלה עבור המחלה האוטואימונית. 55% מהמטופלים פיתחו התלקחות של המחלה האוטואימונית ו/או תופעת לוואי הקשורה למערכת החיסון. החמרה של המחלה האוטואימונית אירעה ב-13 מטופלים (23% מכלל העוקבה) וארבע מתוכם נזקקו לטיפול סטרואידלי. תופעות לוואי הקשורות במערכת החיסון אירעו ב-21 מטופלים (38%). מתוך תופעות הלוואי הקשורות למערכת החיסון 74% היו מדרגה 1 או 2 ו-26% היו מדרגה 3 או 4. שמונה מטופלים נזקקו לטיפול עם קורטיקוסטרואידים או לניהול תופעות אלו. טיפול עם מעכבי PD-1 או PD-L1 הופסק בשמונה מטופלים (14%) בשל תופעות לוואי הקשורות במערכת החיסון. שיעור התגובה הכולל לאימונותרפיה באוכלוסייה זו היה 22%.

מסקנת החוקרים היא כי במטופלים עם NSCLC ומחלות אוטואימוניות המקבלים מעכבי PD-1 ו-PD-L1, החמרה של המחלה האוטואימונית מתרחשת במיעוט החולים. ההיארעות של תופעות לוואי הקשורות במערכת החיסון דומה לשיעורים שדווחו במחקרים קליניים בהם לא הוכללו מטופלים עם מחלות אוטואימוניות. תופעות לוואי היו לרוב בנות ניהול והובילו להפסקת טיפול לעיתים רחוקות.

מקור: 

Leonardi, C.J. et al. (2018) Journal of Clinical Oncology . Online