כשנה לאחר שהוקמה במרכז הרפואי איכילוב מחלקה ייעודית לטיפול בשבץ מוחי החל בחודש שעבר לפעול במסגרת המחלקה מרכז חדש למניעת תסחיפים מוחיים. את המחלקה לטיפול בשבץ מוחי והמרכז החדש שהופעל בה עתה מנהל ד"ר חן הלוי והיא חלק מהמערך הנוירולוגי בבית החולים.

ד"ר הלוי מסר: "תסחיפים המגיעים לכלי הדם המוחיים וגורמים לחסימתם אחראים ליותר מ-50% ממקרי השבץ האיסכמי. תסחיפים מוחיים יכולים להיות ממקור לבבי (cardio-embolic, לרוב על רקע פרפור עליות), ממקור עורקי (artery to artery), על רקע הפרעות קרישה ועוד. הניסיון הרפואי מלמד כי חולים אלה נוטים להיות מורכבים מאוד ובטיפול בהם קיים, לעתים, צורך במתן מענה רב תחומי".

בפעילות המרכז למניעת תסחיפים מוחיים משתתפים נוירולוגים-וסקולריים, קרדיולוגים מצנתרים, קרדיולוגים מומחים להפרעות קצב, מנתחי לב-חזה והמטולוגים מומחים לקרישה.

ד"ר הלוי: "מטרת הקמתו של המרכז הייתה לקיים הלכה למעשה רפואה מותאמת אישית, תוך ריכוז הטיפול במטופל תחת קורת גג אחת, דאגה לביצוע מכלול הבדיקות הדרושות, וכן קיום דיונים משותפים וקשר בלתי אמצעי בין כל הדיסציפלינות הדרושות לטיפול - וזאת עד סיום הטיפול במטופל".

סוגי המטופלים והטיפולים העיקריים הם:

  • Embolic stroke of unknown sourceי(ESUS) - בירור וטיפול בחולים לאחר שבץ או TIA החשודים כמשניים לאטיולוגיה אמבולית, ללא עדות למקור ברור. בחולים אלה קיים לעתים צורך בבירור נרחב, במעקב הדוק ובהתאמת הטיפול לאופי הממצאים, לרבות שקילת טיפולים תרופתיים מעבר לקווי הטיפול השגרתיים.
  • Patent foramen ovaleי(PFO) – ממצא זה קיים בקרב כ-30% מהאוכלוסייה, אולם רק אצל מיעוט מקרב המטופלים הוא בעל משמעות קלינית. לאור זאת, קיים צורך לבצע הערכה אנטומית ותפקודית של ה-PFO (בין היתר באמצעות TEE ובדיקת TCD עם הזרקת בועות), תוך הערכת הסיכון האפשרי לשבץ פרדוקסלי, ובהתאם קבלת החלטה על הצורך בסגירת PFO ועל דרך הסגירה המתאימה.
  • מטופלים עם פרפור עליות וסיכון מוגבר לדמם: בקרב מטופלים הסובלים מפרפור עליות קיימת חשיבות גבוהה למתן טיפול בנוגדי קרישה לאור הסיכון הגבוה לאירוע מוחי איסכמי. יחד עם זאת, בקרב חלק מהמטופלים הסובלים מפרפור עליות, קיים סיכון מוגבר לדמם ולעתים אף קונטרה-אינדיקציה למתן נוגדי קרישה, כמו במקרים של דמם מוחי או cerebral amyloid amgiopathy. לאור זאת, במטופלים אלה ניתן לבצע סגירת אוזנית המפחיתה משמעותית את הסיכון לשבץ איסכמי תוך הימנעות ממתן נוגדי קרישה.
  • בירור ומעקב אחרי מטופלים לאחר שבץ משני לבעיית ההפרעה ההמטולוגית.
  • מטופלים עם שבץ על רקע הפרעה לבבית, לרבות הפרעות מבנית, הפרעות מסתמיות, אקינזיה אפיקלית ועוד.
  • מטופלים עם שבץ משני לתסחיפים ממקור אאורטלי.
  • הערכת סיכון מטופלים עם היצרות קרוטיד א-תסמינית: היצרות זאת נפוצה באוכלוסייה וקיים צורך לאתר נכונה את המטופלים שירוויחו מהתערבות (ניתוח או השתלת סטנט) אל מול מטופלים הזקוקים להמשך מעקב ולטיפול שמרני.
  • מטופלים עם הפרעות משולבות (PFO והפרעת קרישה, פרפור עליות ודמם מוחי ועוד).

במסגרת המרכז החדש מבוצעות בדיקות ופעולות מתקדמות וחדשניות, לרבות: ניטור תסחיפים מוחיים באופן ממוחשב, בדיקות קרישה מיוחדות, צנתור לב עם תיקון מחיצה והשתלת מתקן למניעת תסחיפים בעלייה השמאלית, סגירת אזנית בעלייה השמאלית בניתוח זעיר פולשני.