המחקר הנוכחי בחן את הקשר בין מיקומו של דימום תוך-מוחי (ICH) לתוצאים קליניים במשתתפים במחקר ה-INTERACT2י(intensive Blood Pressure Reduction in Acute Cerebral Hemorrhage Trial).

הקשר בין מיקום ה-ICH לתוצאים גרועים (תמותה [6], נכות משמעותית [3-5] על פי סולם Modified Rankin) ומדד איכות החיים האירופאי (EQ-5D) הוערכו 90 ימים לאחר הדימום במודל רגרסיה לוגיסטית.

מתוך 2,066 חולים שהוכללו באנליזה, זוהו קשרים בין מיקום ה-ICH לתוצאים גרועים: מעורבות של הקרן האחורית של הקפסולה הפנימית הגדילה סיכון למוות או נכות משמעותית (יחס סיכויים 2.10) ולנכות (יחס סיכויים 1.81).

מעורבות של התלמוס הגדילה סיכון למוות או נכות משמעותית (יחס סיכויים 2.24) ולנכות (יחס סיכויים 1.97). מעורבות של הקרן האחורית של הקפסולה הפנימית, התלמוס ואזורים אינפרה-טנטוריאליים נמצאה כקשורה בציון EQ-י5D גרוע (חציון≤0.7; יחס סיכויים 1.87, 2.14 ו-2.81, בהתאמה).

מעורבות של הקרן האחורית של הקפסולה הפנימית נמצאה כקשורה בציונים נמוכים בכל תחומי איכות החיים הקשורים בבריאות. ICH המערב את התלמוס והקרן האחורית של הקפסולה הפנימית יחדיו נמצא כקשור בתמותה או נכות משמעותית, נכות משמעותית וציון EQ-5D גרוע (יחס סיכויים 1.72, 2.26 ו-1.71, בהתאמה).

מסקנת החוקרים היא, כי תוצאים קליניים גרועים ב-ICH קשורים בדימום המערב את הקרן האחורית של הקפסולה הפנימית, התלמוס ואזורים אינפרה-טנטוריאליים. הקשר המשמעותי ביותר בין תמותה או נכות משמעותית לציון EQ-5D גרוע נצפה ב-ICH המערב את התלמוס והקרן האחורית של הקפסולה הפנימית יחדיו.

מקור:
Delcourt, C. et al. (2017) Neurology. 88(15), 1408.