דעות

לשים סוף לקביעות של מנהלי המחלקות בבתי החולים

בחסות הקביעות נוצרים התנאים האופטימליים למתוח עד קצה גבול היכולת, ואף מעבר לכך, את משחק ההסטה בין המערכת הציבורית לפרקטיקה הפרטית

לא מעט נכתב בשנים האחרונות על חוסר היעילות של קביעות בעבודה בשירות בציבורי. קביעות שהאטרקטיביות שלה, כפי שדייק לכתוב בעבר גיא רולניק, "טמונה בכך שמישהו אחר, אלמוני, משלם את עלותה". כשמדובר במערכת הבריאות - המשמעות של אותה עלות היא הרבה מעבר להיבט הכלכלי.

לקביעות במערכת הבריאות, בפרט בתפקידי ניהול, יש ביטויים ותסמינים שליליים משמעותיים נוספים. תסמינים שמאפיינים מחלה ניוונית, מסכנת חיים. כי בניגוד גמור לדינמיקה שמאפיינת את עולם הרפואה, הקביעות היא שמאפשרת למנהלי מחלקות, אגפים ויחידות לפעול מתוך קיבעון מחשבתי, ניוון מקצועי ואגו. התנהלות שעלולה לפגוע בבריאות של כולנו.

"בדיוק כמו עץ רחב נוף שדבר אינו מסוגל לגדול בצלו, כך גם האפקט שיש לקביעות ולמינוי ממושך לתפקיד של מנהל מחלקה"

כשמישהו נמצא שנים רבות בדיוק באותה פוזיציה ניהולית, שלא לומר כוחנית, הנזק מפעילותו עולה על התועלת. בנוסף, יש לומר בכנות כי רופא טוב (קלינית) הוא לא בהכרח מנהל טוב. בפועל, בבתי החולים בישראל ניתן למצוא שלושה סוגים עיקריים של מנהלי מחלקות, יחידות ואגפים: מחלקות שבראשן קלינאים מצוינים, שהם גם מנהלים מוכשרים; מחלקות שמנוהלות בידי רופאים מחוננים מבחינה קלינית, אבל שאין להם יכולות או מיומנות בסיסית בניהול; ומחלקות המנוהלות בידי רופאים שיודעים רפואה, ושכל מיומנויותיהם ויכולותיהם הניהוליות מסתכמות בלא יותר מקצת מרפקים — והרבה פוליטיקה.

הבעיה טמונה בכך שמרגע שרופא פלוני התמנה להיות מנהל מחלקה, בין שהוא מתאים ובין שלא, המחלקה תישאר בניהולו מיום מינויו ועד יציאתו לפנסיה. תקופה שיכולה להימשך 15 שנה ואף יותר (תלוי בגיל שבו מונה הרופא להיות מנהל). בניהול מחלקה במשך זמן כה רב יש פוטנציאל מסוכן לניוון מקצועי.

בדיוק כמו עץ רחב נוף שדבר אינו מסוגל לגדול בצלו, כך גם האפקט שיש לקביעות ולמינוי ממושך לתפקיד של מנהל מחלקה: חסם מפני מרופאים מוכשרים אחרים להמשיך ולהתפתח מקצועית וניהולית בכור מחצבתם. תקרת זכוכית זו עשויה להשפיע על המוטיבציה של רופאים בכירים, ואף להגביל חדשנות והתפתחות — שכה חיוניות לתחום הרפואה.

"מרחב הנוחות מאפשר למנהל מחלקה לפתח את הפרקטיקה הפרטית שלו - לעתים גם במחיר פגיעה ברפואה הציבורית"

בלי להפחית בחשיבות של ודאות תעסוקתית, הרי שבפועל מוסד הקביעות מייצר מעין מרחב נוחות בעייתי. מחד גיסא, רבים מאלה שפונים לרפואה הפרטית הולכים שבי אחר תארים כמו פרופסור או מנהל מחלקה- בין שתארים אלה מצדיקים את ההילה שנוצרה סביב רופא פלוני ובין שלא.

מאידך גיסא, מרחב הנוחות מאפשר למנהל מחלקה לפתח את הפרקטיקה הפרטית שלו - לעתים גם במחיר פגיעה ברפואה הציבורית. בשורה התחתונה, בחסות הקביעות נוצרים התנאים האופטימליים למתוח עד קצה גבול היכולת, ואף מעבר לכך, את משחק ההסטה ציבורי־פרטי.

בהמשך להחלטת ממשלה בעניין יישום הרפורמה בניהול ההון האנושי בשירות המדינה, וכחלק מהיערכות למימוש מודל הקדנציות והרוטציות בניהול הסגל הבכיר (חוזר 6/2014), ראוי שמשרד הבריאות יקבע עקרונות וכללים לקציבת קדנציות ורוטציות ביחס לכלל תפקידי הניהול במערכת הבריאות.

כללים אלה יצמצמו במידת מה את ההשפעות השליליות שנלוות למוסד הקביעות. כללים שהדרך אליהם כבר נסללה במסגרת הנחיות נציבות שירות המדינה בהתייחס למכרזים לתפקיד מנהל בתי החולים.

נדמה כי החסרונות הטמונים במנהלי מחלקות נצחיים עולים על היתרונות. לכן, חשוב ליישם את מודל הקדנציות והרוטציות בראש ובראשונה בתפקידי הניהול ברמת חטיבות, אגפים ומחלקות. במקביל, וכדי לסייע לישימות מודל זה במערכת הבריאות, יש לוודא כי הפעלת מודל קדנציות ורוטציות לא תפגע ברמת השתכרותו של מסיים התפקיד (למשל, מנהלים במודל של פולטיימרים), ותאפשר התפתחות מקצועית רוחבית.

* המאמר פורסם לראשונה בעיתון "דה מרקר"

נושאים קשורים:  דעות,  קביעות,  ניהול מחלקה,  רופא בכיר,  רוטציה,  קדנציה,  מערכת הבריאות
תגובות
אנונימי/ת
10.03.2016, 18:22

הנושא נדוש ונטחן עד דק כל פעם מחדש. זה לא חכמה לפרסם מאמר בנושא כל כמה חודשים. צריך להתחיל וליישם בשטח.

אנונימי/ת
10.03.2016, 19:33

לעסק!

אנונימי/ת
10.03.2016, 19:11

צודק, אינני מבין מאיפא יש למנהלי המחלקה כוח פוליטי שמונע את השינוי

אנונימי/ת
10.03.2016, 19:33

בכוח נובע מהנהלות בית החולים שרוצות הרבה שקט תעשיתי

אנונימי/ת
11.03.2016, 11:05

חושב שזה נכון,
זה עול של דורות מצב שמנהל מחלקה לא מתחלף עד הפנסיה .
אחרי 4-5 שנים , רוב רובם חושבים שהם קרובי משפחה של אלוהים ואף אחד אחר לא יכול לחשוב יותר נכון מהם. כלום לא משתנה.
יש מקצועות שמפסיקים לעבוד כרופאים וכל העול נופל על אחרים, כמו בהרדמה .
מחשבה מעוד מבורכת .

אנונימי/ת
12.03.2016, 13:23

כמו מזג האויר באנגליה -כולם מדברים עליו-אף אחד לא עושה ,או יכול לעשות דבר !!
וכמו כולם , גם אני חושב שהתפקיד צריך לעבור ברוטציה ,נאמר 5-7 שנים לכל קדנציה, ללא הארכה וללא חזרה לתפקיד !

12.03.2016, 15:15

נדהמתי לקרוא דעה כל כך שטחית בנושא חשוב זה.
ראשית ברצוני לציין שלא ההיתי מנהל מחלקה, אני רופא בפנסיה ועבדתי תמיד כרופא מחלקה.
ההתעסקות שלך בנושא מלמדת שאינך מבין מאומה בכשרת רופאים ובטח לא ברפואה.
בכדי לעשות את זה קצר, מלבד הידע הרפואי שנלמד כמעט ללא הפסק! (חזרה על חומרים שנלמדו לחידוד הידע והבנה טובה יותר,כנסים,כתיבת מאמרים,לימוד רופאים חדשים, קריאת מאמרים ודיון בהם לחידושים ברפואה, ועוד) רופא אינו רופא אם אין לא נסיון קליני שאותו הוא רוכש במשך שנים רבות. מנהל מחלקה הוא הרופא עם הנסיון הרב ביותר במחלקה וכמובן כל עיני הרופאים במחלקה נשואות איליו ולהחלטתו בכל נושא. שאר הנושאים האדמיניסטרטיבים של המחלקה הם קולטרלים בלבד לעבודתו כמנהל מחלקה.
בנושא אחד אני מסכים איתך לחלוטין והוא ענין "הקליניקה פרטית" כאן יש מקום לשנות את התופע המכוערת הזו שנעשת לעיתים קרובות על חשבון הרפואה הציבורית ובזמנה.

אנונימי/ת
12.03.2016, 18:51

או קיי אני מנהל מחלקה כבר 13 שנה ו״מת״ לתפוש תפקיד אחר כמו רופא בכיר בחדר מיון לארבע השנים שנותרו לי עד הפנסיה. אבל תמורת אותה משכורת שאני מקבל כעת. מי ישלם? האוצר? אנו מנהלי המחלקות במילכוד. גם אנו רוצים לפרוש אחרי עשר שנים אבל להשתכר כמו קודם.

14.03.2016, 23:57

מקובל כי טייס שמפסיק לטוס יפסיק לקבל תוספת טיסה פעילה או מפעיל אגורן שמפסיק לעבוד על אגורן יפסיק לקבל תוספת גובה אבל מנהל מחלקה שעובר לתפקיד פחות בכיר( אגב גם פחות אחריות) רוצה להמשיך לקבל שכר כמנהל, לי זה מזכיר את הילדה בגן ששיחקה עם הבובה הכי יפה ועכשיו לא מסכימה למוסרה לילדה שהגיע תורה לשחק