שבוע המודעות לפרקינסון

טיפול בפרקינסון: חוקרים מפתחים דרכים חדשות למתן תרופת ה"לוודופה"

לרגל "שבוע המודעות לפרקינסון" שיחל היום, מציגה ד"ר שרון חסין מ"שיבא" את המחקרים האחרונים בתחום הטיפול במחלה, ומדגישה את החשיבות שבפעילויות תנועה כמו טאי-צ'י ומחול, וכי הטיפול בפרקינסון צריך להיות רב-תחומי

ד"ר שרון חסין (צילום: יוגב עמרני)

בשיחה עם "דוקטורס אונלי", לרגל "שבוע המודעות לפרקינסון" שיחל היום (ה'), מצביעה ד"ר שרון חסין, מנהלת המכון להפרעות תנועה במרכז הרפואי "שיבא" ומומחית למחלת פרקינסון, על כמה מהחידושים הצפויים להופיע בעתיד הנראה לעין.

לדבריה, מחקרים לא מעטים שתוצריהם כבר מצויים בשלבי פיתוח מתקדמים נעשים כיום בכל הנוגע לטיפול במחלת פרקינסון. לפי הערכות, בעולם כיום ישנם 7.4 מיליון חולי פרקינסון, ובישראל מוערך מספרם ב-24 עד 27 אלף בני אדם. ההערכה היא שעד שנת 2020, שיעורם יגדל ב-28%.

אחד החידושים הוא מציאת דרכים חדשות למתן תרופות ותיקות, ובראשן הלוודופה (levodopa, L-Dopa). "אחת הבעיות שמחפשים להן מענה נוגעת לקושי להשיג תגובה ממושכת של התרופה, במהלך היום ולאורך שנים. יעילותה של התרופה הוותיקה הזאת הוכחה - אבל מנגד גם ידוע כי התגובה אליה מתקצרת במשך השנים. החידושים ממוקדים לכן בדרכים חלופיות למתן התרופה, מעבר לכדורים דרך הפה", ציינה.

לדבריה, "בימים אלה נמצא בפיתוח משאף "ל-דופה", כלומר התרופה תינתן באינהלציה לריאות. חידוש טכנולוגי אחר המסתמן באופק הוא משאבה להזלפה תת-עורית של החומר התרופתי, בצורת מדבקה, patch-pump. בדרך זו, החומר מוחדר לתת-עור דרך מחט תת-עורית, ממשאבה המודבקת על פני העור".

ד"ר שרון חסין (צילום: יוגב עמרני)

ד"ר שרון חסין (צילום: יוגב עמרני)

ד"ר חסין: "מדהים לראות את האור בעיניהם ואת ההתלהבות של המטופלים העוסקים בפעילות גופנית מהנה בעלת ערך חברתי"

חידוש נוסף בתחום, שגם הוא בדרך להיכנס לשימוש, הוא שהכדור שיבלע החולה דרך הפה יכיל מנגנון השהייה זעיר, באמצעותו התרופה תועבר מהקיבה באטיות לאזורי הספיגה במעי. "חברה ישראלית ", סיפרה ד"ר חסין, "מפתחת 'כמוסת אקורדיון' כזו, שתשחרר באטיות את החומר התרופתי למעי".

לדבריה, "כל נושא דרכי ההעברה החדישות של תרופות למחלת פרקינסון הוא אחד ה'חמים' ביותר במסגרת הפיתוח והמחקר, וניסויים קליניים לא מעטים נעשים כבר בפיתוחים שכבר הגיעו לשלבי הניסוי. התקווה היא שכל אלו יסייעו להבטיח רמה יציבה של הל-דופה בדם, וכפועל יוצא גם של רמת הדופמין במוח, שחסרונו אופייני אצל חולי פרקינסון. המטרה היא, שההשפעה הקלינית של התרופה תהיה ממושכת".

"רעיון אחר שכבר נכנס לטיפול בארץ ובעולם", ציינה עוד ד"ר חסין, "הוא לספק טיפול כירורגי ללא כירורגיה, תהליך לא פולשני, כדי לטפל בתופעת הרעד המאפיינת את החולים. הרעיון המוצע הוא, להשתמש בקסדה מיוחדת אותה חובש החולה, המרכזת קרני אולטרה-סאונד לאתר מטרה במוח, באזור התלמוס. הטיפול מתבצע בתוך מכשיר MRI. וכך, בעוד החולה ער, שוכב בתוך מכשיר ה-MRI עם הקסדה המיוחדת שעל ראשו, מבוצע חימום בעזרת קרני אולטרא-סאונד ממוקדים לאזור בתלמוס, אשר מביא להפסקה זמנית של הרעד.

"אם התוצאה הראשונית טובה והרעד פוסק - ממשיכים בחימום, עד לצריבה והרס מקומי של האזור, לשם הפסקה תמידית של הרעד. הטיפול נקרא MRI guided focused ultrasound thalamotomyי (FUS). דרך טיפולית זאת נותנת מענה לאנשים הסובלים מרעד ראשוני (essential tremor) חמור, וגם במקרים של מחלת פרקינסון עם רעד מאוד קשה.

"הטיפול נעשה רק בצד אחד של המוח ומשפיע על צד אחד של הגוף, כך שהמטופל והרופא צריכים להחליט מהו הצד שעדיף לטפל בו. בדרך כלל בוחרים את הצד שישפיע על היד הדומיננטית. הטכנולוגיה החדישה הזאת היא פרי פיתוח של החברה הישראלית 'אינסייטק' והיא כבר זמינה במרכז הרפואי "שיבא" וב"רמב"ם", והיא מהווה מהפכה בטיפול באנשים הסובלים מרעד מטריד בידיים".

לדברי ד"ר חסין, "טכנולוגיה זו תוגש השנה לסל הטיפולים המוצעים של קופות החולים - ויש לקוות שתוכנס לסל. בינתיים היא נעשית דרך ביטוחים פרטיים או בתשלום פרטי".

"כיוון אחר, אף הוא בתחום הנוירוכירורגי", סיפרה ד"ר חסין, "הוא הטיפול בקוצבי מוח. טיפול זה כלול בסל כבר 10 שנים ונעשה בארץ לכמה מאות מטופלים, רובם בגלל תסמיני מחלת פרקינסון. בשנים האחרונות חלה התקדמות גדולה בתחום. יש כעת גרסאות מתקדמות של הקוצבים וגם אלקטרודות מתוחכמות מאוד המושתלות למוח נמצאות בדרך לאישור. הצפי הוא שתהיה להן השפעה קלינית מדויקת וטובה יותר. בקוצבים החדשים יש אפשרות של הטענה חיצונית של הקוצב, ממש כמו שטוענים טלפון-חכם, למניעת הצורך בניתוחים חוזרים להחלפת הקוצב אחת למספר שנים עקב סיום חיי הסוללה".

כמו כן, ציינה, מצויות בפיתוח שיטות גרייה חיצונית, ללא השתלות בגוף, על-ידי שימוש בשדה מגנטי או בגרייה חשמלית טרנס-גולגולתית (transcranial electrical stimulation).

ד"ר חסין: "מאחר שפרקינסון היא מחלה מאד מורכבת...  ההתייחסות אליה היא כיום כאל מחלה עם השלכות רב-תחומיות, הנוגעות להיבטים רבים בחיי החולה"

בנוסף, ניכרת התקדמות משמעותית בידע ההולך ומצטבר וקשור לטיפולים הלא-רפואיים והלא-תרופתיים. "מידע רב ברמה מדעית טובה", אמרה ד"ר חסין, "הולך ונאסף על התערבויות אלו ועל ההשפעה שלהן על הליקויים המוטוריים ועל איכות החיים. הדבר נכון לגבי מגוון פעילויות מתחום עולם אמנויות הלחימה, כמו טאי-צ'י, אבל גם לגבי פיזיותרפיה, פעילויות גופניות ספורטיביות אחרות, וגם ריקודים סלוניים וסוגי מחול אחרים. על סמך מידע זה, הרופאים ממליצים לחולי פרקינסון לעסוק בקביעות בפעילויות אלו כדי לשפר את איכות חייהם".

בשבוע שעבר דווח בארה"ב על רופא בן 76, ד"ר מייקל בל, חולה פרקינסון, המתאמן באגרוף כדרך להתמודד עם המחלה. הוא סיפר כי אימוני האגרוף שיפרו אצלו את התיאום יד-עין, את הזיכרון הקוגניטיבי, את טונוס השרירים ואת שיווי המשקל.

"זה מדהים לראות את האור בעיניהם ואת ההתלהבות של המטופלים העוסקים בפעילות גופנית מהנה בעלת ערך חברתי (הנעשית בקבוצה)", אמרה ד"ר חסין, "רואים אצלם שיפורים בקימה, בהליכה , ביציבות ובכושר כללי. מחקרים גם הראו שיפורים שחלו בפרמטריים מוטוריים שונים".

כיוון נוסף בו עוסקים עתה חוקרים ורופאים רבים נוגע להיבטים הגנטיים של המחלה. בישראל נמצא שיעור חולי הפרקינסון בעלי רקע גנטי מהגבוהים ביותר בעולם. ד"ר חסין: "מסיבה זאת ישראל אטרקטיבית למחקר גנטי, משום שכאן מתרכזים מקרים רבים יחסית של חולי פרקינסון גנטי, בקרב יהודים ממוצא אשכנזי. אין זה אומר בהכרח שיותר אשכנזים, בהשוואה ליהודים ממוצא אחר, חולים במחלה זאת. בחולי פרקינסון אשכנזים אנחנו מזהים שתיים מהסיבות הגנטיות העיקריות לפרקינסון שאובחנו באוכלוסייה ספציפית זאת. מדובר במוטציה מסוימת בגן LRRK2 ומוטציות שונות בגן האחראי למחלה גושה הקרוי glucucerebrosidaseי (GBA)".

צורות גנטיות אחרות של מחלת פרקינסון הן נדירות יותר, אך גם הן נמצאו בקרב חולים בישראל. מדובר במוטציות בגן PINK1 או בגן Parkin, ששכיחות גבוהה יחסית שלהם נמצאה באוכלוסייה ממוצא ערבי.

ד"ר חסין מסרה, כי מאחר שפרקינסון היא מחלה מאד מורכבת, המתבטאת הרבה מעבר להפרעות תנועה ורעדים וקשורה לבעיות קוגניטיביות, נפשיות, סנסוריות וכן למערכות עיכול, שתן וויסות לחץ הדם – ההתייחסות אליה היא כיום כאל מחלה עם השלכות רב-תחומיות, הנוגעות להיבטים רבים בחיי החולה וגם בסביבתו הקרובה.

"עתה כבר ברור, אולי יותר מאשר בעבר, כי את הטיפול בחולי פרקינסון יש לבצע במרכזים רפואיים מיוחדים, ייעודיים, בידי צוות רב-תחומי מיומן, שעבר הכשרה ממוקדת ומיוחדת" אמרה ד"ר חסין. "יש עתה כוונה לפתח ברחבי הארץ יותר מרכזים שכאלו. אין כיום מספיק יחידות מוכרות לכך ואין מספיק מומחים לטיפול בהפרעות תנועה, נוירולוגים וצוות פארא-רפואי, שמוכנים להקדיש את כל זמנם למחלות הקשורות בהפרעות תנועה. מסיבה זאת, יש כוונה להכשיר תת-התמחות בנושא הזה, ולהכשיר עוד אנשי מקצוע, כדי לספק את הטיפול ההוליסטי בחולי פרקינסון לא רק במרכז הארץ".

על המכון ב"שיבא" בראשו היא עומדת, סיפרה ד"ר חסין: "יש בו צוות רב-תחומי, כאשר ההיצע הטיפולי כאן מגוון וכולל גם ניתוחים, טיפולים ב-Focused ultrasound thalamotomy ) FUS), תרופות בעירוי (עירויי Duodopa דרך PEG, עירויים תת-עוריים של אפומורפין Apo-go), וגם הזרקת רעלן הבוטולינום. בצוות גם אחות, עובדת סוציאלית, סקסולוגית ידועת-שם בתחום בעולם, פסיכולוגים וקלינאי תקשורת". לדברי ד"ר חסין, בימים אלה ישנה כוונה לבנות תכנית שיקומית ייעודית לחולי פרקינסון שתופעל במרכז השיקום בבית החולים.

 

נושאים קשורים:  חדשות,  פרקינסון,  ד"ר שרון חסין,  לוודופה,  levodopa
תגובות