חדשות

מחקר ישראלי גילה קשר בין המערכת החיסונית להזדקנות המוח

המחקר, שבוצע על עכברי מעבדה במכון ויצמן, עשוי להוביל לטיפול עתידי בדמנציה במבוגרים או למיתון בתהליך הירידה הקוגניטיבית

מחקר שבוצע במכון ויצמן ופורסם בכתב העת "Science" חשף את קיומות של של חותם ייחודי של חלבון בתפר שבין המוח למערכת הדם, שנקשר לירידה בתפקוד הקוגניטיבי עם הגיל ולפעילות המערכת החיסונית של הגוף. המדענים סבורים, כי תגליתם עשויה להוביל בעתיד לפיתוח טיפול מתקדם בדמנציה באנשים מבוגרים, או לשם מיתון תהליך הירידה ביכולות הקוגניטיביות המאפיינת את המוח הזקן.

הדמניה של תהליכי הזדקנות במוח (מקור: "מכון ויצמן")

הדמיה של תהליכי הזדקנות במוח (מקור: "מכון ויצמן")

המחקר הנוכחי הוא פרי עבודתם המשותפת של פרופסור מיכל שוורץ מהמחלקה לנוירו-ביולוגיה וד"ר עידו עמית מהמחלקה לאימונולוגיה, עם תלמידי המחקר שלהם. הוא התבצע בעקבות סדרת מחקרים בהם הראתה פרופסור שוורץ, כי למערכת החיסונית תפקיד חשוב בריפוי המוח לאחר חבלה, וכי היא משתתפת בתחזוקת המוח.

פרופ' מיכל שוורץ (צילום: "מכון ויצמן")

פרופ' מיכל שוורץ (צילום: "מכון ויצמן")

מחקריה אלו הובילו להשערה, כי רמת היכולות הקוגניטיביות איננה קשורה בהכרח רק בגיל הכרונולוגי של האדם, אלא במה שמכונה "הגיל החיסוני", זה המתבטא בחוזק המערכת החיסונית.

הגורמים להזדקנות המוח הם עדיין בחלקם הגדול בגדר תעלומה. הנושא מעניין במיוחד משום שהמוח מבודד ממגע ישיר עם שאר מערכות הגוף, כמו מערכת הדם והמערכת החיסונית. עד כה היתה מקובלת ההשערה, כי הירידה בתפקוד הקוגניטיבי עם הגיל היא תהליך המתרחש ברקמת המוח. החוקרים חיפשו לברר שמא משתתפים בו גם גורמים חיצוניים למוח, המאיצים או מאטים את ההזדקנות.

במחקר הנוכחי נבחנה את ההשערה בדבר תפקידו של "הגיל החיסוני". מעֵבֶר לכך: נבדק מהו הדפוס המאפיין את הזדקנות "רקמת התפר" השוכנת במוח ומתווכת בין הרקמה המוחית לבין המערכת החיסונית. לשם כך השתמשו החוקרים בשיטות מיפוי מתקדמות. מטרתם היתה למפות שינויים החלים בביטוי הגנום ב-11 איברים בגוף של עכברים צעירים וזקנים.

כך התגלה, כי ב"רקמת התפר" שבין המערכת החיסונית לבין המוח, קיים מה שכבר כונה "חותם זקנה". הוא איננו קיים באיברים אחרים בגוף. החותם התגלה כנוכחות של החלבון אינטרפרון בטא. את החלבון הזה הגוף מייצר בדרך כלל כדי להילחם בנגיפים הפולשים אליו מבחוץ ולטפל באזורי הדלקת. השפעתו חיובית על הדלקות כשהוא מיוצר בפרקי זמן קצרים.

בעבודת המחקר נמצא, שכאשר הוא מיוצר במוח המזדקן, הוא גורם לדיכוי כרוני של הפעילות החיסונית בגבולות המוח. פעילות זו נחוצה לתפקודו ולריפויו.

הביטוי הכרוני של האינטרפרון בטא באזור מוח זה גורם לירידה הקוגניטיבית. כך התברר בניסוי בעכברים זקנים. מנגד, הזרקת נוגדן המעכב את האינטרפרון בטא שבוצעה לתוך נוזל המוח של עכברים זקנים, גרמה לעלייה הן ביכולותיהם הקוגניטיביות והן ביכולת העכברים לייצר תאי גזע חדשים.

צוות המחקר הסביר, כי בניתוח של מוחות אדם לאחר המוות, התגלה שחותם זהה קיים גם בבני-אדם זקנים. המדענים מקווים, שכיוון המחקר הנוכחי יתרום בעתיד לפיתוח שיטות מתקדמות לטיפול במוח המזדקן, ולשמירת כושרו הקוגניטיבי גם לעת זקנה.

להורדת המחקר המלא לחצו כאן

נושאים קשורים:  חדשות,  פרופ' מיכל שוורץ,  גיל חיסוני,  מערכת החיסון,  אינטרפרון בטא,  מוח,  ירידה קוגניטיבית,  מכון ויצמן,  הזדקנות,  ד"ר עידו עמית
תגובות
 
ד"ר גולן
07.10.2014, 17:26

האם חסימה של אינטרפרון בטא לא טומנת בחובה העלאת הסיכון ל- multiple sclerosis ?