חדשות

ארה"ב: 350 רופאים מתאבדים מדי שנה; הסיבות: דיכאון ושחיקה

כך דווח בהרצאה שנערכה בנושא בארה"ב; רופאים נמצאים בסיכון עודף של 70% להתאבדות לעומת האוכלוסייה, ורופאות בסיכון של 250%

בין 300 ל-400 רופאים בארה"ב מתאבדים מדי שנה, בעיקר כתוצאה משחיקה בעבודה; כך מסרה פרופסור אליזבת ברומלי (Bromely) מהמחלקה לפסיכיאטריה ולמדעי ההתנהגות באוניברסיטת UCLA, בהרצאה שנשאה לפני כשלושה שבועות ושעסקה בשחיקה, בדיכאונות ובהתאבדויות של רופאים.

על-פי הנתונים שהציגה, "תחושה של עייפות ותשישות, דיכאון ועצבנות אינם 'אספקטים נורמליים' כשמדובר ברופא". קיימות הערכות שונות לגבי שיעור הרופאים המתאבדים בארה"ב: רופאים גברים מצויים בסיכון גבוה ב-70% יותר להתאבדות, בהשוואה לגברים באוכלוסייה הכללית; רופאות נמצאות בסיכון גבוה ב-250%-400% להתאבדות, לעומת המצב באוכלוסייה.

לצפייה בהרצאה לחצו כאן:

באופן כללי, מסרה החוקרת, במקצועות הנחשבים ביותר מבחינת המעמד החברתי, קיימת נטייה נמוכה יותר להתאבד. עם זאת, הנתונים הנוספים שהציגה הראו כי בעיית דיכאון (מתון עד חמור) קיימת בקרב הסטודנטים לרפואה בשכיחות של 18% בקרב נשים, ו-9% בקרב גברים. בקרב אלו שכבר הוסמכו לרפואה - 19.5% מהגברים דיכאוניים ו-12.8% מהנשים.

הזמינות והנגישות לתרופות מביאה רופאים לנטייה להשתמש דווקא בחומרים אלו (במינון יתר) לצורך התאבדותם - עד כדי פי 11 יותר מאשר אחרים. מחקר שעליו דיווח כתב העת Archive of Internal Medicine ב-2012, על בסיס מדגם של 7,288 רופאים, העלה כי 6.4% מהם דיווחו על מחשבות אובדניות ב-12 החודשים האחרונים (שלפני עריכת הסקר) – פי שלושה יותר מאשר באוכלוסיה הכללית. 1.5% רופאות חוו מחשבות דומות.

הסיבות למחשבות אובדניות היו בעיקר בעיות שמתעוררות במקום העבודה (שינוי לרעה במעמד המקצועי, בעיות הקשורות באוטונומיה, בעיות כספיות, אי הכרה מקצועית מהסביבה, חוסר סיפוק מהעבודה). שיעור קטן יותר נבע עקב מוות של בן משפחה/עמית/חבר קרוב. רק 40-30% מהרופאים ביקשו עזרה טיפולית בבעיות נפשיות.

"על הקהילה הרפואית להיות מודעת לבעיות אלו וראוי שעמיתים למקצוע ישימו לב לסימנים שמעידים על מצוקה", הדגישה פרופסור ברומלי. לדבריה, הסימנים שחייבים להדליק נורות אדומות הם: עצבנות בלתי רגילה, התפרצויות של כעסים, נטייה להתבודדות והסתגרות או התרחקות חברתית. "ראוי לנסות ולברר סיבות להתנהגות קיצונית מסוג זה, להציע סיוע – אבל תוך הקפדה על חיסיון. יש בהחלט מקום לשאול באופן ישיר אם אכן קיימות מחשבות אובדניות" .

הרופאים שמצויים בסיכון גבוה להתאבדות נמצאים בטווח הגילים של 43 ומעלה בקרב נשים ו-50 ומעלה בקרב גברים. שיעור משמעותי  מהם הם גרושים, פרודים, רווקים או כאלו המצויים בסכסוך בין-זוגי מתמשך, מי שיש לו בעיית שתייה, מכור לעבודה או בעל נטייה להימורים.

לדברי החוקרת, לחץ נפשי מוביל לשחיקה וליותר טעויות רפואיות. שחיקה מנטלית נובעת בעיקר מכך שקיימת תחושה של "אין לי עוד מה להוסיף מבחינה מקצועית וידע" ותחושה של "התרוקנות מרצון לעבוד ולתת". "רק 10-5% מקרב הרופאים נוטים לדווח על טעות רפואית גדולה שביצעו. שחיקה מקצועית ונפשית משפיעה על איכות רישום התרופות שהרופא רושם למטופליו. גם קשיי תקשורת עם עמיתים למקצוע תורמים לתחושת השחיקה, שבאופן קיצוני מביאה למחשבות אובדניות", אמרה.

פרופסור ברומלי מסרה, כי השיעור הגבוה ביותר של תחושת שחיקה והתאבדויות התגלתה בקרב רופאי רפואה דחופה (חדרי מיון) וכירורגים. לעומת זאת, רופאי הילדים ומומחים בתת-מקצועות רפואה לילדים הם אלו שאצלם מוצאים את השיעור הנמוך ביותר של דיכאוניים, או רופאים עם מחשבות אובדניות.

עוד מסרה, כי 46% מהרופאים שנטלו חלק בסקר בארה"ב דיווחו על "לפחות תסמין אחד של שחיקה" ו-38% על עייפות נפשית. 29% דיווחו על בעיית דיכאון ו-12% על קשיים ובעיות הנוגעות להכרה מקצועית ביכולתם.

נושאים קשורים:  חדשות,  דיכאון,  לימודי רפואה,  שחיקה,  מחשבות אובדניות,  לחץ בעבודה,  התאבדות רופאים
תגובות
 
ilya
29.08.2014, 08:29

מסתבר שלא רק אצלנו זה קורה...