חדשות

מחקר ישראלי: אותרה מולקולה העשויה להוביל לטיפול חדש בדיכאון

מדענים ממכון ויצמן מצאו כי רמת microRNA 135 נמוכה קשורה בהפרעה בייצור סרוטונין בתאי העצב ונמצאה בקרב מי שסובלים מדיכאון

צוות מדענים במכון ויצמן, בהובלת פרופסור אלון חן וד"ר אורנה איסלר, דיווח בסוף השבוע לכתב העת המדעי Neuron על גילויה של מולקולה העשויה לאפשר אבחון יעיל של הפרעות נפשיות, וגם פיתוח תרופות מתקדמות יותר כדי לטפל בהן.

על-פי נתוני ה-WHO, לפחות 10% מתושבי העולם סובלים מהפרעות כמו דיכאון וחרדה המשפיעות על בריאותם. עד כה, המנגנונים המולקולוריים והתאיים המונחים בשורש ההפרעות הובנו חלקית בלבד. גם יעילותן של התרופות הקיימות לטיפול בדיכאון איננה מספקת: 70-60%  מהסובלים מדיכאון אינם מחלימים בעקבות הטיפול התרופתי הקיים, ו-40-30% האחרים  מדווחים על הקלה חלקית.

"מצב עניינים זה", ציינו החוקרים, "מראה בבירור שקיים צורך בפיתוח תרופות חדשות ומשופרות לטיפול בהפרעות הנפשיות הנ"ל. אלא שלשם כך נחוצה הבנה טובה יותר של הגורמים והתהליכים מחוללי ההפרעות במצב הרוח".

מחקרם של פרופסור חן (ראש המעבדה לנוירו-פסיכיאטריה ניסיונית ונוירו-גנטיקה התנהגותית, המשותפת למכון ויצמן ולמכוני מקס פלנק מגרמניה) וד"ר איסלר, התמקד במנגנונים המולקולאריים של מערכת הסרוטונין במוח. ויסות לא תקין שלה קשור לדיכאון ולחרדה. במחקר נבחן תפקידן של מולקולות גנטיות זעירות,  MicroRNA, הממלאות תפקיד מרכזי בבקרת התהליכים התאיים. הן אינן נושאות מידע לבניית חלבונים, אבל יש להן תפקיד בוויסות פעילות תאי העצב מייצרי הסרוטונין.

בדיווח לכתב העת המדעי נמסר, כי לראשונה נמצאה "טביעת אצבע" ייחודית של מולקולות אלו בתאי העצב מייצרי הסרוטונין, וזו הושגה תודות לשימוש בטכניקות ביו-אינפורמטיקה, שאומתו בניסוי.

התגלה קשר שבין MicroRNA 135 לבין שני חלבונים הממלאים תפקידי מפתח בוויסות הייצור והפעילות של הסרוטונין בתאי העצב. רמות מקטע של המולקולה הזאת בתאים יוצרי הסרוטונין הוגברו לאחר נטילת תרופות נוגדות דיכאון.

בניסוי בעכברי מעבדה שהונדסו גנטית התגלה, שהגברה זאת של ה-MicroRNA 135 התבטאה בעמידות בפני לחץ כרוני מבלי לפתח התנהגויות דמויות-חרדה ודיכאון.  לעומת זאת, רמות נמוכות של אותה מולקולה הובילו להתנהגות דמויית-חרדה מוגברת תוך תגובה נמוכה לתרופות נוגדות דיכאון.

"ממצאים אלו", ציינו החוקרים, "מראים שרמה מתאימה של ה-MicroRNA 135 במוח חיונית לתגובה תקינה לעקת לחץ, לבקרה של חרדה ודיכאון, ולתגובה יעילה לתרופות נוגדות דיכאון".

בבדיקות שבוצעו בהמשך הניסוי בבני-אדם הסובלים מדיכאון נמצא שרמת ה-MicroRNA 135 בדמם היתה נמוכה במיוחד.  גם במוחם של מי שסבלו ממחשבות אובדניות נמצאו רמות נמוכות של מולקולה זו. עוד מתברר, כי שלושת הגנים המעורבים ביצירת המולקולה הספציפית הזאת ממוקמים באזורים גנטיים שקושרו לסיכוי מוגבר ללקות בהפרעה דו-קוטבית (מאניה דפרסיה).

כל הממצאים מצביעים על ה-MicroRNA 135 כעל גורם-מוצא לתרופה פוטנציאלית מתקדמת לדיכאון, לחרדה ולהפרעות נוספות, וכן על "איזור מטרה" אליו אפשר יהיה לכוון תרופות מתקדמות שיפותחו בעתיד. עוד מתברר מהמחקר, שאפשר  להשתמש בשינויים החלים ברמת המולקולה בדם כדי לבדוק דיכאון ותגובה לטיפול.

על התגליות כבר נרשם פטנט וחברת  miCure Therapeutics קיבלה רישיון לפיתוח תרופה ושיטת אבחון על-פיהן. יידרש מחקר נוסף בבעלי-חיים לפני שיחל מחקר קליני בבני אדם.

נושאים קשורים:  חדשות,  מכון ויצמן,  microRNA,  דיכאון,  miCure Therapeutics,  פרופסור אלון חן,  ד"ר אורנה איסלר
תגובות