חדשות

תרופה נגד לחץ דם נמצאה יעילה נגד הופעת אפילפסיה אחרי טראומה

מחקר בנושא בוצע על ידי חוקרים מאוני' בן-גוריון ועמיתיהם מארה"ב ומגרמניה; התרופה מנעה התקפי אפילפסיה ב-60% מחיות המעבדה

צוות חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע, מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי והאוניברסיטה הרפואית "שאריטה" בברלין, מצא כי תרופה נפוצה לטיפול ביתר לחץ דם הוכיחה את יעילותה במניעת אפילפסיה בעקבות חבלת ראש. על המחקר מדווח כתב העת Annals of Neurology.

את המחקר בישראל ניהלו פרופסור אלון פרידמן, מומחה לפיזיולוגיה ונוירולוגיה מהמרכז למדעי העצב באוניברסיטת בן-גוריון והדוקטורנט גיא בר-קליין.

פרופסור פרידמן ציין, כי חבלת ראש היא גורם ראשי אצל 10% עד 20% ממקרי האפילפסיה. המחקר גילה כי התרופה לטיפול ביתר לחץ דם לוסרטן (קוזאר) נמצאה יעילה במניעת מקרים רבים של אפילפסיה, לאחר טראומה כמו חבלות ראש. הנושא נבדק על מודל חיה (עכברים) במעבדה. החוקרים מצאו כי התרופה גם עשויה למזער את הנזק המוחי הנגרם עקב התקפי אפילפסיה חוזרים, בקרב מטופלים שאובחנו כאפילפטיים. עתה נערך צוות המחקר לקבל אישור לביצוע ניסויים קליניים בבני-אדם.

לדברי פרופסור פרידמן, "הגישה החדשנית לפיה אנו מונעים את התפתחות האפילפסיה שונה מהטיפול בתרופות הקיימות, שמטרתן למנוע את ההתקפים רק לאחר התפתחות המחלה. לתרופות הקיימות גם הצלחה מועטה ותופעות לוואי רבות".

החוקרים מספקים הסבר כיצד מתפתחת אפילפסיה לאחר חבלת ראש, שבץ או דלקת מוח. הפגיעה התפקודית חלה במחסום דם-מוח - מנגנון סבוך הבנוי מתאים מסוגים שונים העוטף את כלי הדם במוח. במצב תקין הוא מגן על המוח מפני חומרים בעלי פוטנציאל מזיק או חיידקים בדם. מחקר קודם העלה כי קריסת המחסום גורמת לתהליכים דלקתיים והתפתחות אפילפסיה.

במחקר הנוכחי נמצא מנגנון ספציפי, העומד בבסיסה של התפתחות האפילפסיה בחולים שחוו טראומה מוחית או כתוצאה מתפקוד לקוי של המחסום דם-מוח.

השימוש בתרופה לוסרטן מנע התקפים אפילפטיים ב-60% מחיות הניסוי, בעוד כ-100% מאלו שלא טופלו סבלו מהתקפים. בנוסף, בקרב 40% מהחיות המטופלות שאובחנו כאפילפטיות, מספר ההתקפים היה כרבע מזה שבחיות שלא טופלו בתרופה. הניסוי הראה שטיפול קצר-מועד של שלושה שבועות לאחר הפגיעה המוחית הספיק כדי למנוע את מרבית מקרי האפילפסיה לטווח של חודשים.

גיא בר-קליין בחן בעבודה הנוכחית רשימה ארוכה של תרופות לפני שגילה שלוסרטן (המאושרת לטיפול ביתר לחץ דם כחסם קולטן לאנגיוטנסין II) נמצאה גם כמונעת את פעילות הקולטן שהוא גורם הגדילה המתמיר בטא.

קבוצת המחקר של פרופסור פרידמן, בשיתוף ד"ר אילן שלף מהמרכז הרפואי "סורוקה", פיתחו באחרונה פרוטוקול לאבחון תפקודו של המחסום דם-מוח, אם הוא תקין או פגוע, באמצעות MRI. שיטה זו תאפשר לרופאים לטפל בלוסרטן כצעד מניעתי בחולים המאובחנים עם חדירות מוגברת דרך מחסום דם-מוח. פרופסור פרידמן אמר, כי המחסום עלול להישאר פתוח למשך כמה שבועות בלבד לאחר הפגיעה, כך שאין צורך בטיפול ארוך טווח למניעת הנזק.

"במצב הנוכחי", הוסיף פרופסור פרידמן, "כאשר חולה מובהל לחדר המיון לאחר טראומה מוחית, הסיכון שיפתח אפילפסיה נע בין 10% ל-50%. חולים אלו גם נוטים שלא להגיב לתרופות הקיימות לטיפול באפילפסיה מכיוון שפגיעה במחסום דם-מוח גורמת גם לסיבוכים אחרים כמו דימומים תוך-מוחיים והפרעות תפקודיות אחרות".

לתמצית המאמר לחצו כאן

נושאים קשורים:  חדשות,  אפילפסיה,  אוניברסיטת בן גוריון,  טראומה,  חבלות ראש,  לוסטרן,  המרכז הרפואי "סורוקה"
תגובות
 
אריאלה היסטאנד
26.04.2014, 12:56

האם מחסור בויטמין מסוים או מינרל, יכול לגרום לפירכוסים ?

דר' רוטמן, נוירוכירורג
01.05.2014, 10:03

הזוי. נשמע כמו פרסומת זולה. הסיכוי לפתח אפילפסיה לאחר חבלת ראש הינו מקסימום 7% ורק במקרים בהם יש דימום אקסטרא-אקסיאלי ואינטרא-אקסיאלי בסמוך לקורטקס רגיש מוטורי.

DR DERAZON HASHMONAI
10.05.2014, 13:43

לא ברור לי מנגינון השפעה של התרופה