משרד האוצר, כך לדברי סגן הממונה על התקציבים, משה בר סימן טוב ("המתמחים צודקים", TheMarker, 11.4.2011), תומך בהעלאת שכר המתמחים. האוצר אמפתי לעבודת המתמחים, וסבור שמגיע להם יותר. גם אני סבור כך, אלא שאיני יודע מה המרחק בין הלב למוח של פקידי האוצר, ובכמה ייאותו להעלות את שכר המתמחים. אם באותם סדרי גודל שבהם הם חושבים לפתות רופאים לעבור מהמרכז לפריפריה, קרי 400 שקל ברוטו בחודש, אז חבל על הזמן.
עוד בעניין דומה
אבל בלי להקל ראש בחובה של כולנו לתת שכר הוגן למתמחים, ההתמקדות בהם מטעה ומייצגת חוסר הבנה בסיסי של בעיות וצורכי מערכת האשפוז הציבורית. הרופאים הבכירים, המומחים, אינם פחות חיוניים לבתי החולים. מהם שואבים המתמחים את הידע והמיומנות, ובלעדיהם אין קיום לבית חולים. המצב כיום, שבו כל רופא מומחה מחפש השלמת הכנסה מיד עם סיום התמחותו, גורם לכך שראשם ולבם חצויים - בין המערכת הפרטית לציבורית.
משרד האוצר רוחץ בניקיון כפיו, והשר יובל שטייניץ טען כי "המומחים יכולים להשתכר משכורת כפולה ומשולשת בחוץ, או דרך תאגידי הבריאות. להם איננו צריכים לדאוג"; "מגזר הרופאים אינו מקופח". או במלים אחרות: בניגוד למגזרים אחרים במשק, אני מאפשר לכם להרוויח היטב בחוץ. מה לכם כי תלינו על שכרכם בפנים?!
עמדה זו של האוצר מבטאת חוסר הבנה בסיסי בתפעול בתי החולים. מורכבות החולים ההולכת ומחריפה, לחץ האשפוז הגובר והחיוניות במענה וליווי בכיר וצמוד 24/7, מחייבים מסירות ומחויבות של צוות בית החולים סביב השעון. בית חולים ברמת המורכבות של ימינו חייב להישען על רופאים, זוטרים ובכירים, שמחויבותם למערכת הציבורית היא טוטלית - רופאים שאינם חצויים בין המערכת הציבורית לפרטית.
חשוב להדגיש: הרפואה היא מקצוע שולייתי, שבו ההתקדמות המקצועית מחייבת On the job training. הבכירים, המהווים כמחצית הרופאים אצלנו, הם עמוד השדרה המקצועי שעליו נשענת המערכת, הן בטיפול והן בהוראה והדרכה, ואלה לא מסתיימות בשעה 15:00. מבנה השכר של הבכירים בבתי החולים כיום גורם להם לנטוש את המערכת.
לכאן נכנסים הביטוחים המשלימים. אנחנו, הציבור הרחב, משלמים כיום 3 מיליארד שקל בשנה לקופות החולים עבור הביטוחים המשלימים. אני מצפה שסגן הממונה על התקציבים באוצר יסביר לציבור מדוע הוא מכוון את כל ה-3 מיליארד שקל אך ורק למערכת הפרטית. מדוע שהביטוחים המשלימים ימשיכו "לתדלק" רק את המערכת הפרטית (המנצלת את המקורות האדירים האלה להתחרות במשכורות עתק על הרופאים והאחיות שלנו), ואף שקל מהכספים הציבוריים האלה לא יוזרם לבתי החולים הציבוריים?
על האוצר לתת הסבר מדוע הוא מאפשר את המשך אפליית בתי החולים הציבוריים ברכישת שירותים על ידי הביטוחים המשלימים. לו היו מסירים את האפליה הזו, היו מזרימים באחת די מקורות לבתי החולים הציבוריים ומאפשרים לנו להילחם טוב יותר על זמנם של הרופאים הבכירים, בכלים מעט יותר יעילים במלחמה שלנו להצלת מערכת האשפוז הציבורית.
המאמר פורסם לראשונה ב'דה מרקר'
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
