בשנתיים האחרונות זכיתי לעמוד בראש הצוות הראשון בעולם שיישם טכנולוגיה רדיוכירורגית חדשה. הטכנולוגיה מאפשרת לטפל במספר רב של גידולים גרורתיים במוח, בו בזמן. ניתן לטפל בעד עשרה גידולים, כך שבתוך 30 דקות של טיפול כל הגרורות מוקרנות, באותה היעילות ובאותו הדיוק המאפיינים רדיוכירורגיה קונבנציונלית.

על פי הערכות שונות, כ-40% מחולי סרטן מפתחים מחלה גרורתית במוח. סרטן ריאתי, סרטן השד, סרטן העור, סרטן הכליות והחלחולת הם הגורמים השכיחים למחלה גרורתית מוחית. הופעת מחלה גרורתית מוחית כרוכה בהידרדרות ניכרת באיכות חייו של המטופל, ועלולה להיות הגורם המיידי למוות.

יעילות השיטה גבוהה מאוד, ולמעלה מ-90% מהגידולים המוקרנים ברדיוכירורגיה - בין אם הם שפירים או ממאירים - מושמדים

גידולים גרורתיים במוח מתאפיינים בגדילה מהירה וגם בהתפתחות בצקת ברקמת המוח שסובבת אותם. הבצקת עלולה להתפשט לאזור רחב, והתפקוד באזור הבצקתי נפגע. תופעה זו אחראית לכך שאפילו גידולים גרורתיים קטנים יכולים ליצר בעיות תפקודיות.

הטיפול במחלה גרורתית מוחית מבוסס ב-25 השנים האחרונות על שלוש שיטות: ניתוח כריתה, קרינה כלל-מוחית או רדיוכירורגיה.

לניתוח הכולל פתיחת גולגולת יש יתרונות מסוימים על השיטות האחרות, בכך שבהליך קצר, שאורך כשעתיים-שלוש, ניתן להסיר את הגידול ועל כן לפטור את המטופל מיידית מהבעיה התפקודית שנגרמת עקב הגידול והבצקת המלווה אותו.

עם זאת, כריתה ניתוחית היא פתרון רק עבור מיעוט החולים עם מחלה גרורתית מוחית. על פי הערכות, רק ל-20%-30% מהחולים יש גרורה בודדת במוח, וניתוח אינו מעשי כשהמחלה הגרורתית היא רב-מוקדית וכוללת גרורות מרובות.

לחולים אלו, הטיפול הקלאסי הינו קרינה כלל מוחית. המוח כולו מוקרן במשך כמה ימים, בכל יום במנת קרינה נמוכה יחסית. בשיטת טיפול זו מנצלים את העובדה שתאי המוח עמידים יותר מתאי הגידול לנזקי הקרינה. עם זאת, על מנת למזער את הנזק הנגרם לרקמת המוח הבריאה, חשוב להגביל את כמות הקרינה. התוצאה היא שהקרינה הכלל-מוחית לעתים קרובות אינה יעילה מספיק, כיוון שגרורות מגידולים כמלנומה או סרטן הכליה, שהם כאמור שכיחות יחסית, הן "עמידות לקרינה" במינונים נמוכים.

גם הרקמה הבריאה ניזוקה בכל זאת, אם כי בהליך איטי יותר: חולים השורדים למעלה ממספר חודשים מפתחים ברובם ירידה מסוימת בתפקוד השכלי. בנוסף, מלווה החשיפה לקרינה כלל-מוחית לעתים קרובות בעייפות ובירידה בחיוניות. נשירת שיער היא סימן היכר של קרינה כלל-מוחית והיא מוסיפה רבות לפגיעה באיכות החיים של המטופל.

רדיוכירורגיה היא שיטת טיפול חדשה יחסית, שפריצתה הגדולה אירעה בסוף שנות ה-80. ברדיוכירורגיה ניתן להקרין בעוצמה רבה ובטיפול בודד גידולים תוך-גולגולתיים ולהשמידם, כאשר המבנים התקינים הסובבים את הגידול כמעט לא סופגים קרינה. יעילות השיטה גבוהה מאוד, ולמעלה מ-90% מהגידולים המוקרנים ברדיוכירורגיה - בין אם הם שפירים או ממאירים - מושמדים.

בשנתיים האחרונות מיושמת הטכנולוגיה החדשה שמאפשרת לטפל בו בזמן במספר רב של גידולים גרורתיים במוח. עד כה, למעלה מ-100 חולים עם מחלה גרורתית רב-מוקדית טופלו על ידינו בהצלחה

הודות ליעילותה הגבוהה, רדיוכירורגיה חוללה מהפכה של ממש בנוירוכירורגיה בכלל ובטיפול בגרורות במוח בפרט. מאחר וניתן לשגר מנות קרינה גבוהות מאוד, אין ברדיוכירורגיה "גידולים עמידים". יישום השיטה לטיפול בגרורות גדל מאוד בעשור האחרון. במקרים רבים, רדיוכירורגיה מחליפה ניתוח פתוח עם יתרונות רבים: אין סיכון לזיהום או לדימום, אין צורך באשפוז, אין הרדמה, והמטופל חוזר מיד לשגרת החיים.

עם זאת, מגבלות טכניות הקשו עד לאחרונה על יישום הרדיוכירורגיה בחולים עם גרורות מרובות במוח: בשיטה הקלאסית של רדיוכירורגיה אי אפשר להקרין יותר מ-2-3 גרורות בטיפול אחד, מאחר והקרנת כל גרורה דורשת כ-20-30 דקות. בזמן הטיפול חובש המטופל מסיכה על ראשו, הצמודה מאוד לפניו, ואין אדם המסוגל לשכב ללא תזוזה בתנאים אלו למעלה משעה. על כן, חולים עם גרורות מרובות נזקקו למספר מפגשים על מנת להשלים טיפול ברדיוכירורגיה.

כאמור, בשנתיים האחרונות מיושמת הטכנולוגיה החדשה שמאפשרת לטפל בו בזמן במספר רב של גידולים גרורתיים במוח. עד כה, למעלה מ-100 חולים עם מחלה גרורתית רב-מוקדית טופלו על ידינו בהצלחה, והתוצאות תומכות בכך שהשיטה החדשה מהווה תפנית בטיפול בגרורות תוך מוחיות. גם חולה עם גרורות מרובות במוח יכול מעתה לזכות בטיפול יעיל ומהיר, שניתן להשלימו ביום אחד ולחזור מיידית לשגרה, והכי חשוב - הסיכון לפגיעה תפקודית נוירולוגית הוא נמוך ביותר.

רדיוכירורגיה הפכה בשנים האחרונות לשיטה המועדפת לטיפול בגרורות תוך מוחיות. כבר ב-2014 המליץ ארגון הרדיותרפיה האמריקאי להימנע ממתן קרינה כלל מוחית כאשר ניתן לטפל ברדיוכירורגיה, ועתה מקבלת שיטה זו תאוצה נוספת בזכות הפריצה הטכנולוגית שבידינו. מעתה, מחלה רב־גרורתית מוחית הופכת למחלה שניתן להיחלץ ממנה ללא תופעות הלוואי המוכרות.

* המאמר פורסם לראשונה בעיתון "הארץ"