מחקר חדש בחן את הבטיחות והיעילות ארוכות הטווח של גירוי מוחי עמוק (DBS) בגרעין הסאב-תלמי (STN) כטיפול בדיסטוניה מבודדת.

במחקר השתתפו 20 חולים (12 גברים, 8 נשים; גיל ממוצע 49±16.3 שנים) עם אבחנה של דיסטוניה מבודדת עמידה לטיפול תרופתי. מעקב של 36 חודשים הושלם ב-14 מהמשתתפים שהחלו את הניסוי.

התוצאים העיקרים שנבדקו היו שינויים בציון המוטורי של המשתתפים במדד Burke-Fahn-Marsden Dystonia Rating Scaleי(BFMDRS) והציון הכולל במדד Toronto Western Spasmodic Torticollis Rating Scaleי (TWSTRS) לאחר 36  חודשים, יחסית לציון הבסיס בתחילת המחקר.

תוצאות המחקר הראו, כי ב-18 מתוך 20 ממשתתפי המחקר נצפה שיפור 12 חודשים לאחר גירוי מוחי עמוק בגרעין הסאב-תלמי וב-14 החולים שסיימו מעקב של שלוש שנים השיפור נשמר. לאחר 36 חודשים, ציון ה-BFMDRS השתפר ב-70.4% מציון ממוצע של 17.9±8.5 ל-5.3±5.6 (p=0.0002) וציון ה-TWSTRS השתפר ב-66.6% מציון ממוצע של 41.0±18.9 ל-13.7±17.9 (p=0.0002).

השיפור שנצפה לאחר 36 חודשים נצפה כבר לאחר שישה חודשי מעקב. מדדי מוגבלות ואיכות חיים גם כן השתפרו. במהלך תקופת המעקב נצפו שלושה אירועים חריגים הקשורים בחומרה ו-24 אירועים חריגים הקשורים בגירוי. כלל האירועים היו לא חמורים ואירעו בין השנים 1 ל-3 (כולל ארבעה חולים עם דיסקינזיה).

מסקנת החוקרים היתה, שגירוי מוחי עמוק בגרעין הסאב-תלמי הינו בטוח ויעיל לטיפול במקרים קשים של דיסטוניה מבודדת. המחקר מספק ראיות ברמה IV שטיפול זה מפחית את חומרת הדיסטוניה בחולים העמידים לטיפול תרופתי.

 

מקור:
Osterm, J.L. et al.  (2016) Neurology. 88(1), 25.